המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 82:
==== צה"ל ====
[[קובץ:
לרשות [[פיקוד מרכז]] עמדו היחידות הבאות:
* חטיבת חי"ר מוגברת 16 (חטיבת ירושלים), בפיקוד אלוף-משנה אליעזר אמיתי - הייתה אחראית על גזרת ירושלים. החטיבה הייתה חטיבת מחוז וכללה ארבעה גדודי חיר"מ מילואים (גדודים 62, 68, 161 ו-163), ארבעה גדודי [[חי"מ]] מילואים (גדודים 953, 954, 962 ו-963), יחידת סיור 90 חטיבתית, ופלוגת הנדסה בסיוע ישיר. בנוסף לכך היו 8,000 חיילי [[הג"א]] ו- 5,000 חיילי [[הגמ"ר]] במחוז כפופים למפקדת החטיבה. במלחמה הפיקוד על חטיבת גדודי החי"מ היה בידי [[רפאל ורדי]].
* פלוגה מוגברת (120 חייל) ב[[הר הצופים]], שתי פלוגות מוגברות (140 חייל) ב[[הקו העירוני|קו העירוני]],
*[[פלוגת הטנקים הסודית בירושלים|פלוגת טנקים שרמן]] (
* ארטילריה: בגזרה היו בסיוע: 6 תותחי 155 מ"מ, 18 תותחי 25 ליטראות, 18 תותחי 17 ליטראות, 6 מרגמות 160 מ"מ וגמ"כ 346 בסיוע ישיר (12 מרגמות - 120 מ"מ){{הערה|מסמך סד"כ חטיבת מחוז 16 במלחמה, קובץ מסמכי החטיבה במלחמת ששת הימים, ספריית [[גבעת התחמושת]].}}.
* חטיבה ממוכנת 10 ([[חטיבת הראל]]), בפיקוד אלוף-משנה [[אורי בן ארי]] - חטיבה זו הייתה העתודה הפיקודית, ונועדה לכתחילה להדוף התקפות שריון עיראקי וירדני לכיוון [[השרון]]. גם חטיבה זו הייתה חטיבת מילואים, שהייתה מורכבת משני גדודי [[חרמ"ש]] (גדודים 104 ו-106), גדוד טנקים (גדוד 95) שרמן M-50, סיירת חטיבתית, פלוגת טנקי [[צנטוריון]], ויחידת "דוכיפת" - יחידת [[שיריונית|שריוניות]] מדגם [[פאנהארד AML|AML 90]]. בסך הכל היו בחטיבה 73 טנקים, 9 שיריוניות, ו-192 [[זחל"ם|זחל"מים]].
שורה 92:
* [[חטיבה 55]], בפיקוד אלוף-משנה [[מרדכי גור|מרדכי (מוטה) גור]] - חטיבת [[צנחן|צנחנים]] במילואים, ובה שלושה גדודים (28, 66, ו-71), פלס"ר חטיבתי, ויחידות חטיבתיות נוספות. לחטיבה הוכפפה גם חצי פלוגת שריון של החטיבה הירושלמית, וכן הפלס"ר של [[חטיבה 80]]{{הערה|שם=לנגוצקי}}{{הערה|שם=יצחקי3}}.
סך הכל, ערב פרוץ המלחמה נהנה הצבא הירדני מעדיפות על כוחות צה"ל במרחב ירושלים, הן מבחינה כמותית - במיוחד בשריון ובארטילריה, והן מבחינה איכותית, בשל היתרון של טנקי הפטון M-48 הירדניים החדישים על טנקי
== תחילת המלחמה ==
שורה 116:
בשעה 13:30 הודיעו החיילים הישראליים שהיו ב[[תצפית (צבא)|תצפית]] ב[[חוות הלימוד]] למפקד הקו בגזרה [[רפי בנבנשתי]]{{ביאור|חיילים אלה היו במדי שוטרים, כפי שהוסכם ב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות#ההסכם עם ירדן|הסכם שביתת הנשק]] ב-[[1949]].}} כי מחלקה ירדנית מתחילה להתקדם לכיוונם{{הערה|אורן, עמ' 234.}}. מפקד הקו הודיע למטה החטיבה, פתח באש מרגמות על מסלול התקדמותה של היחידה הירדנית וקיפל את התצפית. פלוגה ה' מגדוד 161 בפיקוד בורנשטיין שהייתה בעמדות בחוות הלימוד פתחה באש מרגמות ואש שטוחת מסלול על הירדנים המתקרבים.
[[קובץ:Sherman tank in Jerusalem in Six Days War.jpg|ממוזער|טנק סופר שרמן של [[פלוגת הטנקים הסודית בירושלים|פלוגת הטנקים הסודית]] בארמון הנציב במהלך המלחמה]]
החטיבה נתנה פקודה לטנקים וליחידת הסיור הממוכנת 90 לנוע למחנה אלנבי. עברה כשעה עד שהסיירת והטנקים הגיעו למחנה. קצין המבצעים של חטיבה 16 רס"ן עמוס נאמן הציע הקמת צוות קרב גדודי למשימה כיבוש הארמון בפיקודו של סא"ל [[אשר דר|אשר דרייזין]] מג"ד 161. הצוות היה מורכב מיחידת הסיור הממוכנת 90 בפיקוד רס"ן [[יוסי לנגוצקי]], חצי מפלוגת הטנקים שהייתה מסופחת לחטיבה (8 טנקים) בפיקוד רס"ן [[אהרון קמארה]], מפלוגה ה' מגדוד 161 בפיקודו של אברהם בורנשטיין, פלוגה מסייעת בפיקוד ישראל אליעזרי תתן את הסיוע{{הערה|שם=לנגוצקי}}. פלוגה ב' של גדוד 161 יועדה להיות העתודה לכיבוש מתחם הארמון.
[[קובץ:Armon-Hantziv.jpg|ימין|ממוזעבר|180px|שער הכניסה לארמון הנציב ממערב]]
שורה 201:
כאמור לעיל, שתי הפלוגות האחרות של הגדוד, פלוגה א' ופלוגה ד', המשיכו עד דרך שכם, וכבשו את הצומת האסטרטגי של [[שייח' ג'ראח]]. הגדוד השלים את משימתו עד השעה 5:15, שעת תום הקרב בגבעת התחמושת. ירושלים המזרחית נותקה מצפון (בנוסף להתמקמות חטיבת הראל מצפון לירושלים, כאמור לעיל), ולמעשה נוצר קשר עם הר הצופים. 36 [[חטיבה 55|צנחנים]] נהרגו בקרב, מהם 21 בגבעת התחמושת ו-14 בשלב הפריצה. עשרות רבות נפצעו. כמעט כל הכוח הירדני שהיה במוצב נהרג בקרב - כ-70 חיילים ירדניים{{הערה|אטלס כרטא, עמ' 72 - 73, מפות 89 ו-91; גור, עמ' 96 - 160; נתן, עמ' 131 - 191.}}.
[[קובץ:Sherman tanks in Jerusalem in Six Days War.png|ממוזער|טנקי סופר שרמן בירושלים במהלך המלחמה]]
=== כיבוש שכונות ואדי אל-ג'וז והמושבה האמריקאית ===
| |||