כריסיפוס מסולי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Odedee (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה}}
'''כריסיפוס''' מסולי (בערך [[280 לפנה"ס]] - בערך [[207 לפנה"ס]]), היה [[פילוסוף]] סטואי [[יוון|יווני]].
 
ילדותו של כריסיפוס לוטה בערפל, אך ידוע שגדל בעיר סולי שהייתה בחבל קיליקיה בדרום מזרח [[אסיה הקטנה]]. הגיע לאתונהל[[אתונה]] כדי ללמוד פילוסופיה אחרי שאיבד את ירושתו בגין תביעה משפטית. באתונה היה תלמידו של [[קלאנתס]] שעמד בראש האסכולה הסטואית, מיסודו של [[זנון מקיטיון]]. אחרי מות קלאנתס הפך כריסיפוס לראשה של אסכולה זו.
 
אם כי זנון היה מייסדה של האסכולה הסטואית, כריסיפוס היה המלומד והפורה שבאנשיה. הוא נתן את הצורה ההיסטורית לאסכולה זו שאחרי מותו התפשטה בכל רחבי העולם העתיק כחלק של התרבויות היוונית והרומית. הוא סיווג את התורה הסטואית ללוגיקהל[[לוגיקה]] (תורת ההיגיון), לפיזיקהל[[פיזיקה]] ([[מדעי הטבע]]) ולאתיקהול[[אתיקה]] (תורת המוסרה[[מוסר]]).
 
כריסיפוס נהג לכתוב הרבה (אומרים שלא פחות מחמש מאות שורות ליום), אך מתוך כ- 700 חיבוריו לא שרד דבר מלבד קטעים אחדים הנכללים בכתביהם של [[קיקרו]], של [[סנקה]] ושל סופרים אחרים. הוא נטה לויכוחיםלוויכוחים ולפעמים החזיק בשני הצדדים של הויכוחהוויכוח, וניסה להוכיח דבר והיפוכו. בהשפעת תורתו של [[הרקליטוס]] טען כריסיפוס שאין כל משמעות לטובל[[טוב]] ללא הרעה[[רע]], וליוםול[[יום]] ללא הלילהה[[לילה]], המהווים חלק של הסדר שביקוםשב[[היקום|יקום]] שביסודו מונחת התבונה האלוהיתה[[אלוהים|אלוהית]] (לוגוס).
 
מחשבתו של כריסיפוס הושפעה בתחילה מן הפילוסופים [[ארקסילאוס]] (איש אסכולת הספקנות) ואריסטוו[[אריסטו מכיוס]] (שהיה תלמידו של זנון מקיטיון), אך לבסוף פיתח את עיקרי תורתו של מורהו קלאנתס. כריסיפוס האמין כי המידות הטובות קשורות קשר בל יינתק עם נפשו וגופו של האדםה[[אדם]], וכי נדרשת [[הרמוניה]] של גוף ונפש ומידות טובות כדי לחיות חיים בריאים. לדעתו, על האדם לטפח את התכונות המבדילות אותו מן החיות כמו: המתינות, התבונה, הגבורה והכנות.
 
כריסיפוס חשב כי האצילות נרכשת באמצעות המידות הטובות, ולא ייחס כל חשיבות לתוארי אצילות העוברים בירושה. הוא בז לתהילה ואמר שכל התהילה שבעולם אינה שווה שאדם בעל בינה ינקוף אצבע למענה. היות שלדעתו כל בני אדם מוצאם ממקור אלוהי, הוא הטיף לאהבת הזולת ולטיפוח החברה האנושית כדי להגיע לשיווי משקל חברתי. מן הראוי לציין שהאסכולההאסכולה הסטואית דגלה בחזון אחרית הימים של מדינה אוניברסלית שבה לא יהיו אומות ומעמדות, שבה ישלטו הפילוסופים, וכל בני אדם יהיו אחים כילדיו של אלוהים, שהוא הטבע.
 
[[קטגוריה:פילוסופים יוונים]]
 
[[en:Chrysippus]]