ספטמבר השחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Volunteer8200 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ביטחו\1, להיערך |
||
שורה 19:
במסגרת המתקפה החזיתית של צבא ירדן כנגד הכוחות החמושים של הארגונים הפלסטינים בלט חוסר האיזון הצבאי בין הצדדים. חרף תמיכתם של רבים מתושבי ירדן בארגונים, ומאמציהם הניכרים בתקופה שקדמה לסכסוך להצטייד בנשק חם, מצאו עצמם הארגונים הפלסטינים בנחיתות רבה למול הצבא הירדני. למול סדר כוחות של כ-35,000 חיילים מצבא ירדן, עלה בידי הארגונים הפלסטינים להעמיד בין 15,000 ל-20,000 איש, אשר אימוניהם של רבים מתוכם היו חלקיים בלבד. כמו כן, למול הנשק הכבד שהופעל בידי צבא ירדן נאלצו אנשי הארגונים להסתפק בעיקר בנשק קל, כאשר מספר כלי הנשק הכבדים שהיו בידי הארגונים היה נמוך במידה ניכרת מזה שעמד לרשות צבא ירדן. יתרונות אלו, אשר גובו בניצחונות מקומיים של צבא ירדן, הובילו לתחושה כי הארגונים הפלסטינים עתידים להפסיד במערכה במידה ולא יזכו לתמיכה ולגיבוי מגורמי חוץ{{הערה|מוסטפא כבהא, '''הפלסטינים - עם בפזורתו''', בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2010, עמ' 236-237}}.
בעקבות מצבם הקשה של הארגונים הפלסטינים חצו כוחות [[שריון]] [[סוריה|סורים]] את הגבול הסורי-ירדני בתאריך [[18 בספטמבר]]. יומיים לאחר מכן הכוח הסורי מנה בין 250 ל-300 [[טנק]]ים שאיימו על השלטון הירדני. המלך חוסיין, שחשש כי הסיוע הסורי עשוי להטות את הכף בלחימה לצד הארגונים הפלסטינים, פנה בבהילות ל[[ארצות הברית]] ול[[אנגליה]] בבקשת סיוע או התערבות בינלאומית. ארצות הברית נענתה בחיוב לבקשה, אך כיוון ששינוע כוחות צבא אמריקאים היה עתיד להיות תהליך ממושך אשר עלול להסתיים מאוחר מדי, פנתה ארצות הברית לידידתה באזור, [[ישראל]], וביקשה את התערבותה המהירה, תוך הבטחת ערבויות שארצות הברית תעמוד לימינה אם הסכסוך יסלים ו[[ברית המועצות]] תתערב אף היא בנעשה באזור. גם לישראל עצמה היה אינטרס בסכסוך: הקמת שטח בשליטת פלסטינית (שכונה "פתחלנד") ממזרח לעמק בית שאן נתפסה כסיכון
כוחות הצבא של ארצות הברית הוכנסו לכוננות גבוהה ו[[הצי השישי]] החל להזיז שלוש [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]] לאזור שבין [[כרתים]] לישראל. ישראל החלה
בסופו של דבר, התערבותה של [[סוריה]] לטובת הפלסטינים לא הביאה לשיפור במצבם. הכוחות הסורים שפלשו לאזור אירביד נהדפו בחזרה, והארגונים הפלסטינים הוכו מכה ניצחת על ידי צבא ירדן. שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית הביא למפנה ביחסים ובשיתוף הפעולה ההדדי בין הצדדים. רבים מן הפלסטינים העדיפו להסגיר עצמם ל[[ישראל]] ולהסתכן במאסר, על פני היחס הצפוי להם מצבא ירדן. בסיומו של החודש הקרבות דעכו, בין היתר בעקבות מותו של [[נשיא מצרים]] [[גמאל עבד אל נאצר]] ביום [[28 בספטמבר]], אשר נחשב בידי רבים מאנשי הארגונים לתומך מובהק שלהם כנגד השלטון הירדני, אולם רק באמצע [[יולי]] [[1971]] הקרבות הסתיימו סופית לאחר הקרב על [[עג'לון]], מעוזם האחרון של הארגונים הפלסטינים, שהסתיים בתבוסתם המוחצת של הארגונים, ובמאסר רבים מבכיריהם{{הערה|מוסטפא כבהא, '''הפלסטינים - עם בפזורתו''', בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2010, עמ' 238-239}}.
| |||