ברוך שאמר – הבדלי גרסאות

 

על פי מסורת [[קבלה|קבלית]] שכתב הרב [[דוד בן יהודה החסיד]] בספרו "אור זרוע"{{הערה|להבדיל מספר הנודע [[אור זרוע]] לר' [[יצחק בן משה]], ספר זה חובר על ידי דוד בן רבי יהודה החסיד, נכד [[הרמב"ן]]) הוצאת אורים עמוד 124. דבריו הובאו בספר הקבלה הנפוץ "תולעת יעקב" לרבי [[מאיר אבן גבאי]].}}{{הערה|בספר [[ארבעה טורים]] ובספר [[מנורת המאור (אבוהב)|מנורת המאור]] כתבו שמסורת זו הובאה ב[[ספרות ההיכלות והמרכבה|ספר היכלות]]. ואינו לפנינו.}} ברוך שאמר היא ברכה שנוסחה התגלה באמצעות פתק שנפל מהשמים, בנוסח זה יש פ"ז תיבות המלמדות על סודות קבליים. דבריו התקבלו על פוסקי [[יהדות אירופה]] ובעקבות [[האר"י]] גם על הפוסקים מקרב [[עדות המזרח]].

==נוסחים==

ב[[נוסח ארץ ישראל]] הברכה עצמה שונה, ולפני פסוקי דזמרא מברכים ברכה הנוהגת לפני אמירת 'שירי דוד'{{הערה|ברכה זו נהגו בה גם לפני [[קבלת שבת]], לפני ערבית בשבתות וי"ט.}}: {{ציטוט|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בְּדָוִיד עַבְדּוֹ, וְרָצָה בְשִׁירֵי קָדְשׁוֹ, לְפָאֲרוֹ לְהַלְּלוֹ לְרוֹמְמוֹ לְתָקְפּוֹ עַל כָּל גְּבוּרוֹתָיו. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָוִד, מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה שְׁלֵימָה וקְרוֹבָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.|מקור=|אנגלית=}}ב[[נוסח הספרדים]] הקדום{{הערה|נמנים ביניהם חלק מקהילות מרוקו שהיו אומרים אותו בשבת. עיין בסידור "אבותנו" לרבי [[מאיר אלעזר עטיה]].}} (וכך נהוג עד היום בקהילות הספרדיות של מערב אירופה), וב[[נוסח פרס]] מובאים נוסחים ארוכים ל'ברוך שאמר'. ב[[נוסח רומניא]], למשל, נמצא נוסח ארוך במיוחד לפי סדר כל ה[[אלף-בית]], ולאחר כל אות אומרים: 'ברוך הוא וברוך שמו'.