|
מאוחר יותר באותה שנה באקונין כתב:
{{ציטוט|מרכאותמירכאות=כן|תוכן=הלגיטימציה של הוועדה הזו הוטלה בספק. מר מרקס, פוליטיקאי מיומן מאוד ומסייע לדבר עבירה, ללא ספק משתוקק להוכיח לעולם שלמרות שאין בידו נשק ותותחים, עדיין אפשר לשלוט על ההמונים באמצעות שקרים, עלילות ומזימות, אירגן את קונגרס האג בספטמבר 1872. בקושי חודשיים עברו מאז הקונגרס הזה, וכבר בכל אירופה (מלבד גרמניה שם העובדים שטופי מוח בידי השקרים של מנהיגיהם והעיתונות) והפדרציות החופשיות שלה - בלגיות, הולנדיות, אנגליות, אמריקאיות, צרפתיות, ספרדיות, איטלקיות - ומבלי לשכוח את פדרציית יורה המעולה שלנו (שווייץ) - התעוררה קריאה של כעס ובוז כנגד הפרודיה הצינית הזו שמעזה לקרוא לעצמה קונגרס אמיתי של האינטרנציונל. הודות לרוב מזויף ובדוי, המורכב כמעט אך ורק מחברים במועצה הכללית, ושנעשה בו שימוש מחוכם על ידי מר מרקס, הכל נהיה נלעג, מסולף, אכזרי. צדק, הגיון בריא, כנות, וכבוד האינטרנציונל נדחה בחוצפה, עצם קיומו נמצא בסכנה - כל זה על מנת לבסס טוב יותר את הדיקטטורה של מר מרקס. זה לא רק נפשע - זה טירוף מוחלט. ועדיין למר מרקס, שרואה את עצמו כאבי האינטרנציונל (אין ספק שהוא היה אחד המייסדים), לא אכפת כהוא זה, ומתיר לכל זה לקרות! זה מה שיהירות עצמית, התשוקה לכוח, ומעל הכל, אמביציה פוליטית, יכולה לגרום. לכל המעשים המצערים האלו מרקס אחראי באופן אישי. מרקס, למרות כל חטאיו, סיפק בצורה לא מודעת שירות גדול לאינטרנציונל, על ידי ההדגמה, בצורה הדרמטתית והברורה ביותר, שאם משהו יכול להרוג את האינטרנציונל, זה ההכנסה של הפוליטיקה לסדר היום שלו...
...האין זה מדהים שמר מרקס האמין שזה אפשרי להכניס להצהרה המדויקת הזו, שהוא עצמו ככל הנראה כתב, את הסוציאליזם המדעי שלו? בגלל זה - הארגון והשליטה של החברה החדשה על ידי סוציאליסטים מלומדים - זו הגרועה ביותר מכל הממשלות הרודניות!|מקור="[http://www.marxists.org/reference/archive/bakunin/works/1872/karl-marx.htm על האינטרנציונל הראשון וקארל מרקס]" מאת מיכאיל באקונין, 1872}}
|
