חוקי התנועה של ניוטון – הבדלי גרסאות

בשנת 1905 הראה [[אלברט איינשטיין]], במסגרת [[תורת היחסות]], שחוקי התנועה של ניוטון נכונים רק בקירוב, התקף עבור תנועה במהירות נמוכה, והציע חוקים חדשים, התקפים לכל מהירות.

 

{{ערך מורחב|התמד}}

 

 

או בניסוח מתמטי: <math>\vec{a}=0</math> כל עוד <math>\Sigma\vec{F}=0</math>.

חוק זה מגדיר את המערכת עליה חלים חוקי ניוטון, זאת כוון שקיימות מערכות אשר בהן החוק השני והשלישי לא יהיו תקפים. מערכת כזאת לדוגמה היא מערכת מואצת, בין אם בתאוצה סיבובית ובין אם בתאוצה קווית. במערכות אלה נוהגים לבצע העתקה למערכת אינרציאלית תוך שימוש בהעתקת גלילי. ההעתקה מתבצעת באמצעות הוספת [[עצם מתמטי|גופים מתמטים]] תאורטיים המכונים [[כוח מדומה|כוחות דלאמבר]] או כוחות מדומים, המייצגים את השפעות התאוצה כאשר הגופים מנותחים במערכת אינרציאלית. באמצעות הוספת גורמים אלו מתאפשר השימוש בחוקי ניוטון אף במערכות יחוס לא אינרציאליות.

 

 

ומסמנים: