אנדריי צ'יקטילו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
ב-1946 החלה תקופת ה[[רעב]] הגדול באוקראינה, ואנדריי סירב לצאת מביתו מחשש שייאכל, כשם שנאכל אחיו בתקופת ההולודומור. בבית הספר היה תלמיד מופנם, והתבייש ב[[קוצר ראייה|קוצר הראייה]] שלו (את זוג משקפיו הראשון הרכיב רק בגיל 30). צ'יקטילו הושפל על ידי חבריו ללימודים, והיווה עבורם מושא ללעג. בתגובה, נאלץ צ'יקטילו לשתוק ולהתאפק. ב-1954 סיים את לימודיו התיכוניים וניסה להתקבל ל[[אוניברסיטת מוסקבה]], אך לא עבר את מבחני הקבלה אשר נערכו במסגרתה. בין השנים 1960-1957 שירת ב[[הצבא האדום|צבא הסובייטי]]. גם במהלך שירותו הצבאי עבר צ'יקטילו השפלות, אשר חלקן בוצעו על [[תקיפה מינית|רקע מיני]]. לאחר תום תקופת שירותו הצבאי, עבר ל[[רוסטוב על דון]], שם עבד כ[[מהנדס]]. ב-1960, הצטרף ל[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מפלגה הקומוניסטית]].
 
אחותו של צ'יקטילו, טטיאנה, שריחמה על אחיה הבודד, הכירה לו ב-1962 את חברתה פאינה, לה נישא ב-1964. לאחר חתונתו, התקבל צ'יקטילו לפקולטה ל[[פילולוגיה]] ב[[אוניברסיטת רוסטוב]]. ב-1964, ילדה פאינה בן. הוא נפטר לאחר שמונה חודשים בלבד, מ{{הבהרה}}; ב-1965 ילדה בת בשם לודמילה, וב-1969 נולד לזוג הבן יורי, שלימים הפך פושעלפושע.
 
ב-1970, סיים צ'יקטילו את לימודיו במכון הפדגוגי{{הבהרה}}, והחל לעבוד כ[[מורה]] לשפה הרוסית ול[[ספרות]] ב[[בית ספר]]-פנימיה בעיר [[נובושכטינסק]], הממוקמת בדרום רוסיה. תלמידי בית הספר בו לימד לעגו לו וקראו לו "אווז", בשל האופן החריג בו הניע את ראשו. צ'יקטילו חשש מתלמידיו, שאף היו נוהגים להכותו ולגרשו מהכיתה בבעיטות. בעקבות הפחד הגובר, החל להגיע לבית הספר, כאשר הוא חמוש ב[[סכין]]. ב-1978, עבר עם משפחתו לעיר [[שכטי]], הממוקמת בדרום רוסיה, שגם בה עבד כמחנך. בחודש דצמבר של שנה זו, ביצע צ'יקטילו את הרצח הראשון שלו, אשר אותת על העתיד לבוא.