זכויות האישה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Youngest_parader_in_New_York_City_suffragist_parade_LCCN97500068_(cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912]]
[[קובץ:Suffragettes,_New_York_Times,_1921.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת".]]
[[קובץ:Wollstonecraft-right-of-woman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הגנה על זכויות האישה", מאת [[מרי וולסטונקראפט]], 1792]]
'''זכויות האישה''' הוא מונח המתייחס לתביעה של [[נשים]] ל[[זכויות אזרחיות]] ו[[חירות האדם|חרויות]] בסיסיות אשר נשללו מהן בעבר, או נשללות מהן בהווה, על ידי החברה ה[[פטריארכיה |פטריארכלית]] במהותה. הזכויות עליהן מדובר שונות מחברה לחברה ברחבי העולם, ותלויות ב[[חוק |חוקים]], ב[[מסורת]] ב[[מנהג מקומי |מנהגים המקומיים]], ובקודים התרבותיים של אותה [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] או [[מדינה]]. לעיתים מדובר ב[[אפליה]] מעוגנת בחוק ולעיתים החוק הוא [[שוויון|שוויוני]] אך החברה לא מיישמת אותו ובכך נגרמת אפליה. זכויות נשים ונערות שונות מ[[זכויות אדם]] אחרות משום ההטיה היסטורית והמסורתית בחברות רבות ברחבי העולם לטובת [[גברים]] ונערים. המונח זכויות נשים מתייחס למעמדן בחברה וזכויותיהן של נערות ונשים בכל גיל. הכוונה במונח היא לכלל הנשים ולא למעמדה של אישה בודדת.
שורה 59:
בתרבויות [[העת העתיקה]] ו[[ימי הביניים]] היה משטר [[פטריארכלי]] והנשים היו נתונות למרותם של גברים. לזמן קצר, [[תאודורה (המאה ה-6)]] קידמה את מעמד האישה בקובצי החוקים של [[יוסטיניאנוס הראשון]] ובתקופתה לנשים ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] הייתה זכות ליזום [[גירושין]], אולם תיקוניה לא שרדו.
===עידן הנאורות===
[[קובץ:DDFC.jpg|ממוזער|הצהרת זכויות הנשים והאזרחיות, 1791; עמוד ראשון]]
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], כאשר רכישת השכלה הייתה נחלתן של נשים מועטות ובנות אליטה בלבד, נשות מסדר [[אחוות אורסולה הקדושה]] פעלו למען השכלת נשים עניות באירופה וב[[קנדה]].
חלק מהנאורות של [[עידן האורות]] באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור [[עבד]]ים, [[אריסות|אריסים]], שחורים ואף [[יהודי]]ם הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה ה[[פילוסוף]] ה[[צרפתי]] [[המרקיז דה קונדורסה]] בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי".
[[קובץ:Marie-Olympe-de-Gouges.jpg|ממוזער|[[אולמפ דה גוז']]]]▼
המחזאית והעיתונאית הצרפתייה, [[אולמפ דה גוז']], כתבה בנושא שחרור האשה וכתביה הגיעו לקהל רחב. בשנת 1791, לאחר [[המהפכה הצרפתית]], הייתה דה גוז' מודאגת מכך שהחוקה החדשה אינה מקנה לנשים את זכות הבחירה, אינה משווה את מעמד הנשים לזה של הגברים במסגרת מוסד הנישואים, אינה מעניקה להן את הזכות להתגרש, ואינה מעניקה לנשים את זכות הקניין.היא חיברה את "הצהרת זכויות האישה והאזרחית". שבו היא דורשת שוויון זכויות, על בסיס שוויון הנשים לגברים, שכן שני המינים שייכים למין האנושי, ומסוגלים לאותן מחשבות. גוז' מהללת גם את השוני בין הנשים לגברים, את יופיין של הנשים ואת האומץ שלהן במעשה הלידה. דה גוז' הוסיפה כמה זכויות נוספות: זכות האישה לתת לילדה את שם המשפחה של אביו אף אם אינם נשואים, זכות הפיכת הגירושים להליך חוקי, ולבסוף זכותן של הנשים לבעלות על רכוש - שינוי בחקיקה האזרחית שיאפשר לנשים לקבל החלטות באופן עצמאי. ההצהרה מעולם לא התקבלה על ידי גוף רשמי בצרפת, ונושא זכויות הנשים לא זכה לתשומת הלב הראויה לו, על אף חלקן הרב של הנשים במהפכה, במיוחד ב"מצעד על ורסאי". כאשר [[הקומונה הפריזאית]] הראשונה החליטה ב-[[1792]] על [[זכות הצבעה]] אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים. דה גוז' עצמה הוצאה להורג במהלך בתקופת שלטון הטרור בגלל נושאים אחרים. ▼
▲בשנת [[1791]], בזמן [[המהפכה הצרפתית]], פרסמה המחזאית
[[קובץ:Mary Wollstonecraft by John Opie (c. 1797).jpg||ממוזער|[[מרי וולסטונקראפט]]]]▼
<gallery>
</gallery>
הסופרת והפילוסופית הבריטית [[מרי וולסטונקראפט]] נחשבת לתאורטיקנית הפמיניסטית הבריטית הראשונה ולאחת מאמהות הפמיניזם הליברלי. היא ידועה בעיקר בזכות ספרה משנת 1792: "A Vindication of the Rights of Woman" ("הגנה על זכויות האישה"), שנכתב בעקבות [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]]. וולסטונקראפט טענה כי הנשים ראויות לחינוך ההולם את מעמדן בחברה, כי הן חיוניות לאומה כיוון שהן מחנכות את הילדים וכי הן יכולות להיות "חברות" לבעליהן ולא רק רעיות. במקום להתייחס לנשים כאל קישוט בחברה או כאל רכוש שסוחרים בו בנישואין, טענה וולסטונקראפט כי הן בני אדם הראויות כגברים לאותן זכויות יסוד. היא התנגדה לטענות של ז'אן ז'אק רוסו, שרצה למגר את החינוך הנשי. וולסטונקראפט הצהירה כי הסיבה לטיפשותן ולשטחיותן של נשים רבות, לא נבעה כתוצאה ממחסור מולד במוח, אלא מפני שהגברים מנעו מהן גישה לחינוך. לפיכך התייחסה אל הנשים הללו כאל "חיות מחמד" וכאל "צעצועים".
| |||