פמיניזם – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=תפיסת עולם שעל פיה יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה|אחר=|ראו=[[פמיניזם (פירושונים)]]}}

[[קובץ:Womanpower logo.jpg|200px|ממוזער|סמל בולט של [[התנועה הפמיניסטית]] - [[אגרוף מונף]] בתוך [[סמלה של ונוס]]]]

'''פמיניזם''' (מהמילה ה[[לטינית]] ''Femina'', שפירושה [[אישה]] או [[נקבה]]) היא שם כולל לאידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר במרכזן המטרה להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית, ולשפר את מצבן ומעמדן. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] באירופה, כאשר תחילת התנועה התמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה{{הערה|שם=פרימן|No Turning Back: The History of Feminism and the Future of Women, Estelle Freedman, Random House Publishing Group, 18 Dec 2007}}{{הערה|שם=הרלן|Feminism: A Reference Handbook, Judith Harlan, ABC-CLIO, 1998}}{{הערה|שם=מהזה}}.

 

 

==היסטוריה פמיניסטית (צפון אמריקאית)==

===הגל הראשון - פמיניזם צפון-אמריקאי===

אבות האומה האמריקאית כמו [[בנג'מין פרנקלין]], [[תומס ג'פרסון]], ו[[ג'ון אדמס]] היו שובניסטים בצורה מובהקת. לעומת זאת [[תומס פיין]], שהיה מהפכני בנושאים רבים אחרים, היה פמיניסט, לפחות לקראת כתביו המאוחרים יותר [https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/00377996.1978.10114364] בעוד שב"זכויות האדם" (1776) פיין לא התייחס במיוחד לנשים, התנועה שלו החוצה מהשיח הרפובליקני, והתהליכים שהובילו אותו לכתוב את "[[עידן התבונה (ספר)|עידן התבונה]]" דחפו אותו לכיוון תמיכה בזכויות נשים. בחלק השני של "זכויות האדם" (1792) וב"צדק אגררי" (1797) הוא תמך במשתמע או במישרין בזכויות נשים שוות לגברים, במיוחד בזכויות חברתיות אבל גם בזכויות פוליטיות כמו זכות ההצבעה. [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2013373]

 

===המאבק לזכות בחירה לנשים בארצות הברית===

התפשטותן של תנועות המועדונים ובתי ההתיישבות, וההתוודעות לשכונות העוני והמצוקה חידדה את ההבנה בדבר צורך בשינוי חברתי; הבנה זו היוותה את התשתית לתנועה ההמונית למען [[זכות בחירה לנשים]]{{הערה|שם=safran2001}}. שורשי התנועה למען זכות הבחירה לנשים נמצאים בארגונים מוקדמים יותר, כמו התנועות נגד השכרות (Women's Christian Temperance Union) ובעד ביטול ה[[עבדות]]. נשים שהשתתפו בארגונים אלו, כמו [[אליזבט קיידי סטנטון]], [[סוזן ב. אנתוני]] ו[[לוסי סטון]] (Lucy Stone) היו ממקימות התנועה למען זכות הבחירה{{הערה|שם=safran2001}}. תנועה זו פעלה, משנתה הראשונה, לקדם חוקים המגנים על נשים כמו זכות האישה על [[רכוש]]ה{{הערה|שם=safran2001}}. חברות התנועה היו [[האדם הלבן|לבנות]], ילידות [[ארצות הברית]] ובנות המעמד הבינוני-גבוה, ופועל יוצא מכך היה סדר עדיפויות שתאם את אורח חייהן{{הערה|שם=LOL}}{{הערה|שם=Rowbotham1992}}.

 

 

===סוף הגל הראשון: פניית הנשים לתנועות השלום===

מטרתו המוצהרת של המאבק שניהל הפמיניזם הליברלי הושגה עם קבלת זכות הבחירה לנשים במרבית מדינות המערב. ואכן, בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] חלה עצירה בפעילות תנועת הנשים. [[השפל הגדול|המיתון הכלכלי הקשה של שנות ה-30]], יחד עם עליית ה[[לאומנות]], ה[[פשיזם]] והערצת הגבריות הביאו נשים רבות למלא תפקידים ביתיים מסורתיים או לסייע בפרנסת המשפחה. במקביל, [[מלחמת העולם הראשונה]] הותירה את חותמה על נשים רבות והפנתה את פעילותן הציבורית לקידום [[שלום]] עולמי; נשים רבות חיברו בין המאבק למען השלום ובין המאבק הפמיניסטי{{הערה|שם=safran2001}}. כך למשל [[ג'יין אדמס]], שהייתה אחת ממייסדות ליגת הנשים הבינלאומית למען שלום וצדק וזכתה ב[[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1931]].

 

 

===הגל השני – פמיניזם אמריקאי===

בעולם המערבי נודעו שנות ה-60 בהיותן תקופה סוערת ומרגשת, בה התעוררו ופעלו תנועות אזרחים למען נושאים שונים: המהפכה המינית, מהפכות סטודנטים, תנועות ל[[זכויות אזרח]], תנועה למען השחורים ועוד{{הערה|שם=קמיר2002}}. התנאים היו אופטימליים להתעוררותה המחודשת של תנועת הנשים והפיכתה בשנית לתנועת המונים{{הערה|1=Saltzman Chafetz & Dworkin: 1986|שמאל=כן}}.

 

 

== הגל השלישי של הפמיניזם ==

{{ערך מורחב|הגל השלישי של הפמיניזם}}