פסיכולוגיית הגשטלט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏דמות רקע: תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 2:
 
== התפתחות האסכולה ==
אבי גישת הגשטלט, שצמחה במקביל לצמיחת אסכולת ה[[ביהביוריזם]] ב[[ארצות הברית]], הוא [[מקס ורטהיימר]] (Max Wertheimer), שהגדיר את [[תופעת פי]] (Phi Phenomenon). ורטהיימר ערך ניסוי לבדיקת תפיסת התנועה, שבו הקרין לנבדקיו בתנאי מעבדה שני הבזקי אור משתי נקודות שונות בפסקי זמן קרובים. הנבדקים ראו את שני ההבזקים כנקודת אור בודדת, שנעה ממקום אחד למקום שני, אף על פי שלא התרחשה שום תנועה של האורות, שהודלקו כל אחד במקום אחר. ורטהיימר הסיק מכך כי התודעה היא זו שהשליכה את התבנית שלה של תפיסת התנועה על הקלט החושי, והיא זו שנתנה פירוש לטבעם של גירויים אלו.
 
את התאוריה פיתחו שניים מתלמידיו של ורטהיימר: [[קורט קופקה]] ו[[ולפגנג קולר]], שפיתחו את הגישה שיש להבין התנהגות על פי המכלול ולא על פי מרכיביה הבודדים, ו[[קורט לוין]] שלקח אלמנטים של הגשטלט אל ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]].