אצטדיון רמת גן – הבדלי גרסאות

בעקבות הסכמים קואליציוניים עם הסיעות הדתיות לא הופעל האצטדיון בימי שבת במשך שנים רבות. למעשה למעט אירועי ספורט גדולים, מדי כמה שנים, ומשחקי נבחרת, הפעילות בו הייתה מעטה{{הערה|{{מעריב|יוסף אחימאיר|ברמת־גן: איצטדיון שומם ו"פעולות ספורט"|1971/04/06|03200}}}}. ב-1985, לאחר שנבנה מחדש היציע המערבי, והיה צורך להגדיל את הפעילות בכדי לחסות את ההשקעה בבניית היציע, עברה קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] לשחק את משחקיה הביתיים באצטדיון. מיד החל מאבק של תושבים חרדים מבני-ברק הסמוכה נגד קיים משחקי כדורגל בשבת במקום (אז היה נהוג שכל משחקי הליגה משוחקים בימי שבת בשעות אחר הצהריים){{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|"נלחם בקניון ובאצטדיון עד טיפת הדם האחרונה"|1985/12/18|00207}}}}. לאחר מספר שבועות של הפגנות הפעיל שר הפנים מטעם [[מפלגת ש"ס]], [[יצחק חיים פרץ]], לחץ על ראש הממשלה [[שמעון פרס]] ואיים לפרוש מהקואליציה. פרס הסכים שהמשחקים בשבת פוגעים ב[[סטטוס קוו (ישראל)|סטטוס קוו]] ויש להפסיקם{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|החרדים: הבטיחו לנו להפסיק לשחק ברמת גן, מכבי נמשיך כרגיל|1985/11/17|00205}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|שפירא: "פרס אמר לי אני לא שולט על להט"|1985/06/27|00206}}}}. לאחר פנייה לבית המשפט, נקבע שאין לממשלה סמכות לקבוע אם מתקיים משחקים בשבת, מפני שהוא בבעלות פרטית של עיריית רמת גן{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|לא הממשלה תקבע אם שחקו בשבת באצטדיון|1986/02/11|00603}}}}. מאז המשיכה מכבי תל אביב לשחק באצטדיון עד שנת 2000 (למעט עונת 1995/1996 בה אירחה ב[[אצטדיון בלומפילד]]).