אלי כהן (מרגל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת הערת שוליים בפרק לכידתו |
←לכידתו: עריכת לשון קלה |
||
שורה 37:
גרסה זו היא המופיעה בעמוד ה"יזכור" הרשמי של משרד הביטחון המוקדש לכהן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.izkor.gov.il/|כותרת=יזכור|אתר=אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-09-06}}</ref>, אך יש הטוענים כי זו גרסה בעייתית, שכן דממת האלחוט שהוטלה על מערכות הקשר של הצבא הסורי לא חייבה איש מכל אנשי השגרירויות הזרות שהמשיכו לשדר לארצותיהם. יתרה מזאת השידורים בוצעו בתדרים שונים וגם התדרים שבהם שידר אלי כהן לא חפפו כלל את תדרי השידור של הצבא הסורי{{הערה|שם=הערה מספר 20190120223459:0}}.
מעדויות של ראש המודיעין הסורי [[אחמד סוידאני]] ושל קצין מודיעין שפרץ לדירה עולה, כי אלי כהן לא שידר בעת שנלכד. מניתוח עדותם עולה כי כהן נלכד בעת ששכב במיטתו והאזין לשידורי רדיו. מעדות קצין המודיעין עולה כי זמן הפריצה לדירה נקבע על פי צורך מבצעי. "חששנו שכהן יתאבד כשנפרוץ לדירה... ראינו שכהן הולך לישון מאוחר לקראת בוקר... ולכן תכננו את שעת הפריצה לשעה 08:00 זמן שהוא שוהה במיטתו. שלושה אנשים פרצו את הדלת והרביעי (המתאבד) רץ במהירות לחדר השינה במטרה להישכב עליו גם במחיר חייו." מעדות הקצין עולה כי לאחר שנתפס במיטתו הם בודדו אותו והחלו לחפש בדירה. בתחילה נמצאו לבנות החבלה שהוסתרו בתוך חפיסות סבון יארדלי. הקצין הוסיף
== משפטו ותלייתו ==
שורה 46:
ב-[[24 בינואר]] הודיעה סוריה רשמית על מעצרו של אלי כהן, אשר כונה ״Master Agent"{{הערה|{{Cite news|title=Syria: Of Hate & Espionage|url=http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,839300,00.html|newspaper=Time|date=1965-03-05|access-date=2019-06-09|issn=0040-781X|language=en-US}}}}. כהן עונה קשות במהלך חקירתו במשך ארבעה שבועות. משפטו נפתח ב-[[22 בפברואר]] 1965 בבניין המטה הכללי הסורי, ונערך ב[[משפט בדלתיים סגורות|דלתיים סגורות]]. אף פרקליט או עיתונאי לא הורשה להשתתף בישיבת בית המשפט. [[מדינת ישראל]] עשתה מאמצים גדולים להציל את חייו ולשחררו. נשלחו מספר מתווכים לדמשק שהציעו הצעות שונות ובהן כסף, ידיעות על האופוזיציה החתרנית, תרופות ואף ציוד אזרחי רב, אך הסורים סירבו לכל ההצעות.
מכיוון שכהן היה מקורב אישית לצמרת השלטון, תמכה האופוזיציה בסוריה בעריכת משפט פומבי, על פי הכללים, עם ייצוג של עורך הדין שנשלח לייצגו מ[[צרפת]], כדי לחשוף את מעללי צמרת השלטון ושחיתותו. לכן דאג המשטר הסורי, שהמשפט ייערך בדלתיים סגורות, ורק חלקים בודדים (וערוכים) ממנו יוצגו בטלוויזיה. בחלקים אלה לא הצליחו להסתיר את רעידותיו שנגרמו כתוצאה מהעינויים שעבר. בין השופטים היו ידידיו לשעבר של כהן. בנוסף, אף במשפט הסגור, הוא לא הואשם בגין ריגול. האישום המרכזי נגדו היה עבירה
כארבעה חודשים לאחר שנלכד כהן, ב-[[18 במאי]] [[1965]] בשעה 02:00 לפנות בוקר, נעה שיירה צבאית קטנה ברחובות דמשק. לאחר נסיעה קצרה עצרה השיירה בתחנת המשטרה מול כיכר אל-מרג'ה שבלב העיר, ולמקום הובהלו קצינים רבים, כולל אלה שכיהנו כ[[שופט]]ים בבית המשפט הצבאי שדן את כהן למוות, וכן עיתונאים וצלמים שקיבלו אישור לתעד את שעותיו האחרונות של המרגל הישראלי הבכיר ביותר שנלכד בסוריה. הרב [[נסים נדבו הכהן]], הרב הראשי של דמשק,
לאחר מכן הובל כהן למרכז [[כיכר מרג'ה]], שבה המתין לו אבו סלימאן, התליין הראשי של סוריה, אשר תלה אותו.
| |||