נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

לרבי נחמן לא היה רב מובהק, אם כי הוא מצטט שיחות של סבו מהורודנקא<ref>לדוגמה ב[[שיחות הר"ן]], שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.</ref>. את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סביו, הבעל-שם-טובהבעל־שם־טוב, במז'יבוז'. דודיו רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב|אפרים מסדיליקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']] השפיעו עליו באופן משמעותי<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=שבחי הר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ג}}</ref>, ורבי ברוך אף דאג למשרת האדמו"רות שלו בברסלב<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קכ"ב, בסופו}}</ref>.

בקיץ [[ה'תקס"ג]] ([[1803]]), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו רבי ברוך, הצטרף גם הוא למתנגדיו, בין היתר עקב התרברבות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי-סביואבי־סביו, הבעל-שם-טובהבעל־שם־טוב. מסופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אבני"ה ברזל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ט"ו}}</ref>.

בשנותיו האחרונות סבל גם הוא ממחלת השחפת ובשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא לה תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן עבר לשם. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] כשלושים שנה קודם לכן, ובו נהרגו כ-30כ־30,000 יהודים. הוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}</ref>. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.