נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, סקריפט החלפות (שנייה)
Yaakovyo (שיחה | תרומות)
מ מקפים
שורה 30:
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-[[קבלה|קבלית]]. מנעוריו הרבה [[התבודדות|להתבודד]], [[תענית|להתענות]] ולהתפלל שעות רבות. התחתן בגיל 13 עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך ל[[סמילה]]. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.
 
לרבי נחמן לא היה רב מובהק, אם כי הוא מצטט שיחות של סבו מהורודנקא<ref>לדוגמה ב[[שיחות הר"ן]], שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.</ref>. את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סביו, הבעל-שם-טובהבעל־שם־טוב, במז'יבוז'. דודיו רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב|אפרים מסדיליקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']] השפיעו עליו באופן משמעותי<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=שבחי הר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ג}}</ref>, ורבי ברוך אף דאג למשרת האדמו"רות שלו בברסלב<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קכ"ב, בסופו}}</ref>.
 
ב[[ה'תק"ן]] ([[1790]]) לאחר מות חותנתו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנו{{דרוש מקור}}) עבר מהכפר לעיר [[מדבדיבקה]] (Medvedivka) שבפלך קייב. שם החל לקבל משכורת קבועה כ[[אדמו"ר]] מקבוצת חסידים שהתאספה סביבו, והחל להתפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה. בתקופה זו החלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. במדבדיבקה התגורר עד [[ה'תקנ"ח]] ([[1798]]).
שורה 46:
בברסלב הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר הונצח בשמה של החסידות מאז. בתקופה זו נהג למסור דרשה מרכזית בשישה מועדים קבועים בשנה. בשלושה מהם החסידים היו מתקבצים אצלו בברסלב: [[ראש השנה]], שבת-[[חנוכה]] וחג ה[[שבועות]]; ובשלושה מהם היה נוסע ל[[צ'יהירין]] במזרח אוקראינה (פעמיים. ב[[שבת שירה|שבת-שירה]] וב[[שבת נחמו|שבת-נחמו]]) ול[[טרוביץ]] במערב אוקראינה (בשבת אחת בחורף) כדי לדרוש בפני חסידיו. שמונה שנות ישיבתו בברסלב היו הפוריות ביותר ובהן מסר את רוב דרשותיו, שיחותיו ומעשיותיו שהתפרסמו.
 
בקיץ [[ה'תקס"ג]] ([[1803]]), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו רבי ברוך, הצטרף גם הוא למתנגדיו, בין היתר עקב התרברבות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי-סביואבי־סביו, הבעל-שם-טובהבעל־שם־טוב. מסופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אבני"ה ברזל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ט"ו}}</ref>.
 
אשתו סאשיה נפטרה באביב [[ה'תקס"ז]] ([[1807]]) ממחלת ה[[שחפת]], בעת שהותם אצל רופא ב[[איזיאסלב]]. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא את אשתו השנייה ב[[ברודי]]. ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קי"ח}}</ref>.
שורה 52:
=== שנותיו האחרונות ===
[[קובץ:Umann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה]]
בשנותיו האחרונות סבל גם הוא ממחלת השחפת ובשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא לה תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן עבר לשם. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] כשלושים שנה קודם לכן, ובו נהרגו כ-30כ־30,000 יהודים. הוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}</ref>. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.
 
בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ואת בנותיו אדל, שרה ומרים לא השיא לחסידי ברסלב. לאחר מותו לא מונה לו יורש, ולכן כונו חסידיו "החסידים המתים" (ב[[יידיש]] "טויטע חסידים").