פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 910 בתים ,  לפני חודשיים
עריכה. אתה אמור להשתלב בערך הקיים, לא לכתוב פסקה מקבילה לפני מה שכבר כתוב
 
===ועדת משה דיין===
דיון בנושא התפתח שוב לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בשנת [[1968]] כתב הרמטכ"ל חיים בר-לב לשר הביטחון: {{ציטוטון|מאזשיש כניסתלהפסיק ההסדראת לתוקפו, בשנת 1949, גדל בהתמדה מספר הישיבות ומספר התלמידים שגיוסם נדחה (הגידול הממוצע נטו הוא 400 לשנה)... יודגש כי לנוכח הגידול התמידי במספר תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה – הכרחי בכל פתרון – להבטיח שתהליך זה יפסק וזאת לאור העובדה שאנו נמצאיםדחויי במצבהגיוס בומשום מתחילהשמתחילה ירידה במקורות כוח-אדם לגיוס}}{{הערה|שם=מחקר2012כנסת|[https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/a74c6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_a74c6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9068.pdf יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם], הכנסת מרכז המחקר והמידע, 25 יוני 2012}}. במרס 1968, הקימה הממשלה ועדת שרים לבחינת נושא דחיית השירות לתלמידי ישיבה, בראשות שר הביטחון [[משה דיין]]. הוועדה קיבלה את המלצת המטכ"ל "מבלי לחולל בשעה זו שינויים מרחיקי לכת". בהתאם לכך הוחלט כי לא תאושר הצטרפות ישיבות חדשות להסדר ויוגבל היקף הענקת הדיחויים החדשים מדי שנה למספרם בעת קבלת ההחלטה (800){{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}, מכסות אלו נותרו איתנות וקבועות עד המהפך הפוליטי ב-1977.{{הערה|שם=פרלמנט81}} עוד החליטה הוועדה ליצור אחידות בין מסגרות צבאיות שונות שפנו לציבור הדתי והחרדי וכן לסגור את מסגרת "קוממיות" שמכונה [[הנח"ל החרדי]] שהופעלה על ידי אגודת ישראל. חבר הוועדה [[משה קול]] התנגד להחלטות הוועדה והציע עמדת יחיד שלפיה כל בן ישיבה יעבור אימונים קודם שייכנס לישיבה ובמהלך הלימודים בישיבה{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|48 שנים לפטירת הרב מפוניבז': נחשף מכתבו הנרגש לשמירת מעמד בני הישיבות|124060|11 בספטמבר 2017}}{{קישור שבור}}}}.
 
בשנת [[1975]], ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה.{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}
 
בשנים 1970–1986 הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] נגד ההסדר, וכולן נדחו. בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] בשנת [[1970]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליך שיפוטי בשל טענת [[זכות עמידה|מי שאינו צד לדיון]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים האחראים לכך{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרה זכות העמידה של העותר, אבל בית המשפט העליון נמנע מלפסוק נגד ההסדר. השופט [[אהרן ברק]] כתב כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}
 
===המהפך הפוליטי וביטול המכסות===
המהפך של סוף שנות השבעים הביא לידי שינוי בעמדות הממשלה ולצירופן לקואליציה של המפלגות החרדיות. בלחצן של האחרונות הוחלט לבטל את היקפי המכסות השנתיות לזכאים להיכלל בהסדר של דחיית השירות, ומעתה כלל ההסדר גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים ומורים ומחנכים בחינוך העצמאי. עוד נקבע למשל שבני שלושים ומעלה שמלמדים בישיבות יזכו גם הם בתנאים של דחיית השירות.{{הערה|שם=פרלמנט81}}
 
בשנת [[1977]], כאשר [[הליכוד]] עלה לשלטון ו[[מנחם בגין]] הקים [[קואליציה]] שבה השתתפה [[אגודת ישראל]] החרדית, הוסרה המכסה למצטרפים להסדר "תורתו אומנותו", כחלק מה[[הסכם קואליציוני|הסכם הקואליציוני]]{{הערה|[http://s1.kikar.net/th/data/auto/addonsmgr/fd/dqtdm9sy__w432h626q70.jpg ההסכם בחתימת [[עזר ויצמן]]], מאתר [[כיכר השבת (אתר)|כיכר השבת]]{{קישור שבור}}.}}. גם קודם לכן לא נעשה שימוש מעשי במכסה כדי לחייב בני ישיבות להתגייס{{מקור}}. ההסדר כלל גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים ומורים ומחנכים בחינוך העצמאי.{{הערה|שם=פרלמנט81}}
 
===ועדת הכהן===