אוזון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
החזרת הערך למצב תקין עם תבנית תרכובת בעקבות השחתות
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מולקולה O<sub>3</sub>}}
 
{{תרכובת
|שם=אוזון
|תמונה=[[קובץ:Ozone-1,3-dipole.png|250px]]
|שם סיסטמטי=trioxygen
|נוסחה כימית=O<sub>3</sub>
|מראה=גז כחול
|צפיפות=2.144g/l גרם לליטר (גז ב0°C)
|מצב צבירה=גז
|מסיסות=0.105 גרם ב-100 מ"ל מים ב 0°C
|טמפרטורת היתוך= 192.5-
|טמפרטורת רתיחה= 111.9-
| NFPA-אדום = 0
| NFPA-לבן = OX
| NFPA-כחול = 4
| NFPA-צהוב = 4
|CAS=10028-15-6
|מסה מולרית=47.998
}}
'''אוֹזוֹן''' הוא [[מולקולה]] המורכבת משלושה [[אטום|אטומים]] של [[חמצן]] (במקום שניים במבנה הנפוץ). [[כתיב כימי|סימנו הכימי]] הוא O<sub>3</sub>.
 
האוזון הוא [[גז]] [[רעל|רעיל]] בעל ריח חריף הגורם לקשיי [[נשימה]] ולגירויים שונים. ב[[סטרטוספירה]] של [[כדור הארץ]], שם הוא יוצר שכבה ('''[[שכבת האוזון]]'''), יש לאוזון תפקיד חשוב בקיום תקין של מהלך ה[[חיים]] על-פני כדור הארץ בסננו את ה[[על סגול|קרינה האולטרה סגולה]] המזיקה של [[השמש]].
 
==תכונות החומר==
ב[[טמפרטורת החדר]] האוזון הוא גז חסר צבע. [[טמפרטורת רתיחה|טמפרטורת הרתיחה]] שלו היא 161 [[קלווין]] (בטמפרטורה נמוכה מזו האוזון הופך ל[[נוזל]] כחול כהה), ו[[טמפרטורת היתוך|טמפרטורת ההיתוך]] שלו היא 80 קלווין (בטמפרטורה נמוכה מזו האוזון הופך ל[[מוצק]] כחול כהה). בניגוד ל-OלO<sub>2</sub> האוזון [[דיאמגנטיות|דיאמגנטי]]. סף הריכוז להרחה של אוזון באוויר הוא בין 0.0076 ל 0.036 [[חלקים למיליון]] (ppm).
 
===מבנה===
שורה 50 ⟵ 74:
 
==היסטוריה==
ההיתקלות הראשונה באוזון התרחשה ב-[[1785]] כאשר ה[[מדען]] [[מרטינוס ון מארום]]{{אנ|Martin van Marum}}, שהתעניין מאוד ב[[חשמל]], בנה בעזרתו של [[ג'ון קאתברטסון]] [[גנרטור]] חשמלי המופעל על ידי חיכוך (חשמל אלקטרו סטאטי) בדומה לגנרטור ון דה גראף, במהלך אותו [[ניסוי]] נוצר [[מתח חשמלי]] הקרוב ל-750 מיליון [[וולט]]. בנוסף למטען החשמלי אשר הפקתו הייתה מטרת הניסוי, תיארו הנוכחים תחושה מוזרה של מעין [[קורי עכביש]] העוטפים אותם. תחושה זו לוותה ב[[ריח]] חריף אשר היה ניתן להרגיש בו גם למרחק של כתשעה עד עשרה [[מטר|מטרים]] מהגנרטור. מארום ציין ברשימותיו כי זהו "ריחו של החשמל", ואף שיער כי זו השפעת החשמל על [[אוויר]] או [[חמצן]], אך לא התעניין הרבה מעבר לכך בתופעה.
בשנת [[1840]], כ-55 [[שנה|שנים]] לאחר ההיתקלות הידועה הראשונה באוזון, הבחין גם ה[[כימאי]] [[כריסטיאן שנביין]]{{אנ| (Christian Friedrich Schönbein}}), במהלך ניסויים ב[[חמצון]] וב[[אלקטרוליזה]] של מים, באותו ריח חריף אותו תיאר מארום. בניגוד למארום אשר לא התעניין ב[[כימיה]], שונביין התעניין בתופעה, ואף כינה את ה[[גז]] בעל הריח החריף שנוצר בשם אוזון, מהמילה ה[[יוונית]] אוזיין שמשמעותה: "להריח".
 
בשנת [[1857]], תכנן [[ארנסט ורנר פון סימנס]] את ה[[מכונה]] הראשונה המיועדת ליצירת אוזון. מאז ועד היום מתוכננים המכשירים על בסיס התכנון שלו.
שורה 105 ⟵ 129:
* [http://ehf.org.il/material/%D7%90%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9F השפעות בריאותיות של חשיפה לאוזון - אתר הקרן לבריאות וסביבה] {{עברית}}
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] אתר המשרד להגנת הסביבה (עברית)
*[https://www.space.gov.il/inspiration/131578 איך נוצר החור באוזון], באתר [[סוכנות החלל הישראלית]] '''(בעברית)'''
 
== הערות שוליים ==