רוברט ליי – הבדלי גרסאות

עם פרוץ המלחמה ירדה חשיבותו של ליי. המשק הגרמני גויס כולו למאמץ המלחמה, וחשיבותה של "חזית העבודה" פחתה מאד. גם פרויקט "עצמה מתוך שמחה" הפך חסר משמעות. ה[[שתיינות]] של ליי והתנהגותו הלא יציבה כבר לא התקבלו בסלחנות כפי שהיה לפני המלחמה, ומקומו נתפס על ידי [[פריץ טוט]], שר החימוש, ולאחר מכן על ידי מחליפו, [[אלברט שפר]]. עם הזמן גויסו יותר ויותר מן הפועלים הגרמניים, ובמקומם הובאו [[עבודת כפייה|עובדי כפייה]], בעיקר מ[[מזרח אירופה]]. ליי נטל חלק מסוים במהלכים אלה, אך היה בצילו של [[פריץ זאוקל]], המנהל הכללי של כוח האדם (Generalbevollmächtigter für den Arbeitseinsatz). עם זאת, ליי היה מעורב במדיניות הניצול לרעה של עובדי הכפייה. בפגישה עם ראשי תעשיית ה[[פחם]] הגרמנית אמר, שיש לנקוט כלפי עובדי הכפייה מדיניות שאין בה מקום לרחמים; הכפייה צריכה להיות מקסימלית.

 

 

ליי היה מודע באופן כללי ל[[השואה|השמדת היהודים באירופה]]. הוא עודד את ההשמדה באמצעות הפרסומים האנטישמיים הארסיים שהיה אחראי להם, ובאמצעות נאומיו. בפברואר 1941 היה נוכח בפגישה עם היטלר, יחד עם שפר, בורמן ו[[פילדמרשל]] [[וילהלם קייטל]], בה הציג היטלר את השקפותיו על "השאלה היהודית" בפירוט, והבהיר שמטרתו היא "היעלמות" היהודים בדרך זו או אחרת.