הנגשה למוגבלים בתנועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרוט של תקן 1918 על תת סעיפיו השונים שפורסמו בשנים האחרונות ומחייבים כל גוף תכנון שעוסק בתכנון , הכנת וקבלת היתר בניה ובניה בפועל במדינת ישראל |
שינויי עריכה על ידי הוספת הערות שוליים במקום הפנייה ישירה לתקנים. |
||
שורה 26:
במהלך השנים האחרונות , נעשה ממאמץ מרוכז ומשולב בפיקוח של נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (גוף ששייך למשרד המשפטים) שהקים ועדות טכניות שכללו נציגים מהגופים הבאים : איגוד לשכות המסחר, הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה, המועצה הישראלית לצרכנות, התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים בישראל, לשכת המהנדסים והאדריכלים, מינהל התכנון משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, משרד הבינוי והשיכון נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, עמותת נגישות ישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות.
עבודה משותפת של גופים אלה הניבה מערך תקנים תחת הכותרת "תקן ישראלי ת"י 1918 נגישות הסביבה הבנויה " התקן עצמו מחולק למספר תקנים שכל אחד מתייחס להבט שונה של מוגבלי נגישות לפי הפרוט הבא :
חלק 1 - עקרונות ודרישות כלליות. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=וועדת מומחים בהרכב זה:|שם=יעקב אדיב, שמואל חיימוביץ (יו״ר), דוד כהנא, גליה שפנאוף|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 2 - הסביבה שמחוץ לבניין.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=וועדת מומחים בהרכב זה:|שם=אילנה א ופיר, חנה זיו(יו״ר), שמואל חיימוביץ׳, סליח יונג,
סרגי'ו רוזנפלד|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 3.1 - פנים הבניין – דרישות בסיסיות <ref>{{צ-מאמר|מחבר=ועדת מומחים|שם=נורית איבנצקי, חנה זיו ז"ל, שמואל חיימוביץ (יו"ר), סליח יונג, עמוס לבנת, דני פריגת.|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 3.2 - פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים <ref>{{צ-מאמר|מחבר=וועדת מומחים|שם=נורית איבניצקי, שמואל חיימוביץ (יו״ר), דוד ילין, ליאורה לבקוביץ-זיידמן|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 4 - תקשורת <ref>{{צ-מאמר|מחבר=ועדת מומחים ועדת משנה|שם=אילנה אופיר, גבי בלום, איקי בר־היים, צבי גור, גיודי ווין, חנה זיו(יו״ר), שמואל היימוביץ׳, סליה יונג, ארנה ערן, יגאל רוזנטל, סרג׳יו רוזנפלד, אופיר רוזנר.|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 5.1 - יחידות אכסון מיוחדות <ref>{{צ-מאמר|מחבר=וועדת מומחים 11721|שם=ישראל אבן זהב, יעקב אדיב, חמוטל בן יעקב, שמואל חיימוביץ (יו"ר), דניאל כהנא, דני מורן, גליה שפנאוף|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>, חלק 5.2 - יחידות דיור נגישות ויחידות דיור בנות התאמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=וועדת מומחים 11721|שם=ישראל אבן זהב, יעקב אדיב, חמוטל בן יעקב, שמואל חיימוביץ (יו"ר), דניאל כהנא, דני מורן,
גליה שפנאוף|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>
חלק 6 - אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראיה <ref>{{צ-מאמר|מחבר=ועדת מומחים 11715|שם=אריה בלפרמן, ראובן ברון, שמואל חיימוביץ, משה משרקי, נוורית נוי (יו"ר), יהושע ציפרוט, דני שניידר (יו"ר), מכון התקנים הישראלי|כתב עת=מכון התקנים הישראלי}}</ref>
יכולתו הפיזית של ציבור משתמשי כיסאות הגלגלים היא מגוונת, כמו גם התכונות הפיזיות של כיסאות הגלגלים עצמם. מטרתו העיקרית של תכנון הבנייה הנגיש היא לאפשר למגוון רחב ככל האפשר של משתמשי כיסאות גלגלים להשתמש במבנה בדרך נוחה ומכובדת ככל האפשר ודומה ככל האפשר לזו של המשתמשים חסרי הלקות. דוגמאות: מבנה שמשתמשי כיסאות גלגלים יכולים להיכנס אליו רק דרך אחת הדלתות שלו הוא מבנה נגיש פחות ממבנה שדרך כל הדלתות שלו יכולים להיכנס משתמשי כיסאות גלגלים. מבנה שבו משתמשי כיסאות גלגלים ידניים (משתמשים שידיהם חסרות לקות) יכולים לפתוח בו בכוחות עצמם כל דלת הוא נגיש יותר מכזה שבו משתמשי כיסאות גלגלים ידניים צריכים עזרה בפתיחת חלק הדלתות (למשל דלתות שאין לידן מרווח תמרון מספיק עבור משתמשי כיסאות גלגלים). מבנה שבו לכל הדלתות יש מתג פתיחה חשמלי שמאפשר פתיחה עצמאית שלהם על ידי משתמשי כיסאות גלגלים ממונעים (משתמשים בעלי יכולת מוגבלת גם בידיהם) הוא אפילו נגיש יותר.
| |||