סקנדרבג – הבדלי גרסאות

ב-[[1457]] פלש צבא עות'מאני של כ-90,000 איש לאלבניה, על מנת לחסל את ההתנגדות האלבנית. בין מפקדי כוח זה היו האמזה קסטריוטי, אחיינו של סקנדרבג; אך בספטמבר אותה שנה הצליח סקנדרבג להביס את העות'מאנים פעם נוספת.

 

 

בשנת [[1466]] תקף הסולטאן [[מהמט השני]] את אלבניה והטיל [[המצור השני על קרויה|מצור על קרויה]]. על העיר הגנו 4,400 לוחמים, בראשות הנסיך טנוש טופיה. לאחר מספר חודשי מצור הבין מהמט השני, כמו מוראט השני, כי כיבוש קרויה בכוח אינו אפשרי. הוא שב לקונסטנטינופול והותיר אחריו כוח של 40,000 איש תחת פיקודו של בלבאן פאשא. העות'מאנים בנו טירה במרכז אלבניה, [[מבצר אלבאסאן]], על מנת לסייע למצור. [[דורס]] הייתה אמורה להיות מטרתם הבאה של העות'מאנים, כגשר לקראת פלישה לחצי האי האפניני ("המגף האיטלקי"). סקנדרבג ניסה בחורף לגייס תמיכה בנאפולי וברומא, ללא הצלחה. חרף זאת, עם שובו תקפו כוחותיו בקרויה והמצור הוסר. מפקד הכוח העות'מאני, [[בלבאן באדרה]], נהרג מפגיעת [[ארקבוס]]. הכישלון הצבאי דחף את מהמט השני למתקפה נוספת, ב-[[1467]]. ההרס במתקפות אלה היה קשה, וגם אם העות'מאנים לא הצליחו לכבוש את קרויה, הם הצליחו לגרום לנזק כבד ולבידודם של האלבנים. ב-1478 הצליחו העות'מאנים לכבוש את קרויה, וב-1479 יצא כוח בראשותו של הסולטאן בעצמו לכיבוש שקודרה. המרד האלבני חוסל. סקנדרבג מת מ[[מלריה]] עשר שנים קודם לכן, ב-[[17 בינואר]] [[1468]].