האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למאובן |
קידוד קישורים, תיקון כיווניות הערת שוליים, ויקינתונים, הגהה, מתן שם לתמונה |
||
שורה 1:
{{מיון
|שם=אדם ניאנדרטלי
|תמונה=[[קובץ:Homo sapiens neanderthalensis.jpg|220px|האדם הניאנדרטלי]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
שורה 30:
ה[[שם מדעי|שם המדעי]] "'''הומו ניאנדרתלנסיס'''" ('''''Homo neanderthalensis''''') בנוי בצורה התקנית של שם מדעי כפול – [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ו[[מין (טקסונומיה)|מין]] – שהנהיג [[קארולוס ליניאוס]]. שם הסוג, שפירושו ב[[לטינית]] "אדם", נטבע במקור על ידי לינאוס כשם הסוג של המין האנושי בן-ימינו [[הומו ספיינס]], בעוד שם המין גזור מן הצורה הלטינית של "ניאנדרתלי". בשיטת מתן השמות המדעיים, כאשר יש צורך לציין גם [[תת-מין]], הוא מתווסף כשם שלישי. לכן חוקרים שמתנגדים להפרדת הניאנדרטלים למין אחר בסוג האדם, וסבורים שיש לכלול אותם כתת-מין נוסף של ספיינס, מכנים אותם בשם המדעי "'''הומו ספיינס ניאנדרתלנסיס'''" ('''''Homo sapiens neanderthalensis''''').
בשנת [[1901]] שינתה [[רפורמת כתיב|רפורמה]] רשמית את צורת הכתיב "תאל" בגרמנית לכתיב המקוצר טאל (thal→tal). לכן אנשים רבים, ובייחוד [[ארצות הברית|אמריקאים]], משתמשים כיום באיות החדש "ניאנדרטל", בעוד ב[[אירופה]] עדיין מקובל יותר האיות הישן; שתי צורות האיות נכונות בשימוש (ב[[עברית]], [[האקדמיה ללשון העברית]] ממליצה על הכתיב "נאנדרטלי"{{הערה|האקדמיה ללשון העברית, [http://hebrew-academy.org.il/2014/01/
== גילוי וסיווג ==
שורה 145:
מאובני הניאנדרטלים שהתגלו לראשונה באירופה במאה ה-19 העלו שם את המודעות לנושא זה. במאה ה-20, כאשר ארכאולוגים ופלאואנתרופולוגים החלו להקדיש תשומת-לב לאתרים במקומות אחרים בעולם, התברר שניאנדרטלים היו נפוצים גם ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. כמה מן האתרים הידועים והחשובים ביותר הם מ[[ארץ ישראל]].
{{עוגן|טבון}}
*;[[מערת תנור]], ישראל: החל משנת [[1929]] חפרה משלחת בראשות דורותי גארוד (אשר כאמור למעלה גילתה עוד לפני-כן שלד ניאנדרטלי בגיברלטר) במערת טבון (בשמה העברי: מערת תנור) שב[[נחל מערות]] בארץ ישראל, ובאותה שנה חשפה שם שלד מפורט של אשה ניאנדרטלית, אשר בספרות המדעית מסומן כ"טבון 1". זו הייתה התגלית הראשונה של ניאנדרטל במזרח התיכון. "טבון 1" היא קטנת-גוף וראש, יחסית לניאנדרטלים אחרים, ונפח המוח שלה 1,300 סמ"ק בלבד, עדיין נמוך רק במעט מן הממוצע של נשים בנות-ימינו. שלמות השלד שלה מצביעה כי היא נקברה על ידי בני קהילתה באופן מכוון. גארוד שייכה אותה לשכבה C, השלב האמצעי של [[התרבות המוסטרית]] בארץ ישראל, אך מיקומה המדויק ברצף השכבות המסובך במערה, וכפועל יוצא מכך תיארוכה, עדיין שנויים במחלוקת. גיל השכבות המוסטריות במערה הוערך במשך מרבית המאה ה-20 ל-40 עד 90 אלף שנה, אך שיטות תיארוך מתקדמות מצביעות על גילים עתיקים בהרבה. שכבה C מתוארכת כיום לגיל של כ-160 עד 130 אלפי שנים לפני זמננו, ושכבה B מעליה, שהוצעה כמקור אחר לשרידי האדם, מתוארכת לגיל של כ-100 אלף שנים{{הערה|1=Mercier N. and H. Valladas 2003. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248403001271 Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel]. Journal of Human Evolution 45: 401-409.}}. במהלך המאה ה-20 חפרו במערה גם [[ארתור ג'לינק]] ו[[אברהם רונן (ארכאולוג)|אברהם רונן]], אך לא מצאו שרידי אדם נוספים.
{{עוגן|כבארה}}[[קובץ:Neanderthal-burial.gif|שמאל|ממוזער|200px|רישום של שלד הניאנדרטל שהתגלה ב[[מערת כבארה]] בתנוחה שבה נחשף. נראים מלמעלה לסת תחתונה, בית חזה וחלק מעצמות הזרועות, וכן [[עמוד שדרה]] ו[[אגן]] מושלמים. מצד שמאל שני חודי אבן [[התרבות המוסטרית|מוסטרים]]]]
*;[[מערת כבארה]], ישראל: החל משנת 1929 נחפרה מערת כבארה שליד [[זכרון יעקב]], ארץ-ישראל, על ידי חוקרים שונים, ביניהם [[פרנסיס טרוויל-פיטר]], דורותי גארוד ו[[משה שטקליס]], והתגלו בה שכבות מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ועד ל[[התרבות הנאטופית|תרבות הנאטופית]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] נחפר האתר על ידי משה שטקליס, [[עופר בר-יוסף]] ו[[איתן צ'רנוב]], ומ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] על ידי צוות ישראלי-צרפתי בראשות בר-יוסף, [[ברנאר ונדרמרש]] ו[[ברוך ארנסבורג]]. צוות זה גילה את הממצא המרכזי - שלד חלקי של ניאנדרטל המסומן "כבארה 2", וזכה בפי החופרים לכינוי "מוישה" על שמו של משה שטקליס. עצמות הגולגולת והרגליים של מוישה חסרות, אך השתמרו בו בית-החזה, עמוד-השדרה והאגן באופן מושלם, טוב יותר מאשר בכל שלד ניאנדרטלי אחר שהתגלה, וכן התגלתה אצלו [[עצם הלשון|עצם לשון]] מושלמת, אשר הציתה מחדש דיונים לגבי יכולת ה[[דיבור]] של ניאנדרטלים. העצמות נמצאו במנח האנטומי המקורי, מה שמצביע על קבורה מכוונת. במערה התגלו גם שרידי כירות, עצמות רבות של [[צבי מצוי]], [[יחמור פרסי]], [[שור הבר]] ו[[אייל אציל]], וכן כלי-אבן מוסטריים רבים. השכבות המוסטריות במערה מתוארכות לגילים של 62 אלף עד 48 אלף שנים לפני זמננו בשיטות תרמולומינסנציה ו[[תהודת ספין האלקטרון]] (ESR){{
שורה 153:
}}.
{{עוגן|עמוד}}
*; מערת עמוד, ישראל: מערה ב[[נחל עמוד]], נחפרה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי צוות [[יפן|יפני]] בראשות היסאשי סוזוקי מ[[אוניברסיטת טוקיו]], ושוב מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] על ידי [[אראלה חוברס]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[יואל רק]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[ביל קימבל]] מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]. הצוות היפני גילה ב-[[1961]] שרידי ארבעה ניאנדרטלים,
הערה|Rink, W. J., Schwarcz, H. P., Lee, H. K., Rees‐Jones, J., Rabinovich, R., & Hovers, E. (2001). [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/gea.1017/abstract Electron spin resonance (ESR) and thermal ionization mass spectrometric (TIMS) 230Th/234U dating of teeth in Middle Paleolithic layers at Amud Cave, Israel]. Geoarchaeology, 16(6), 701-717..}}.
{{עוגן|שנידאר}}
שורה 172:
*;מערת דניסובה, סיביר: החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] התגלו במערת דניסובה שב[[הרי אלטאי]] בסיביר כלי אבן ושברי מאובנים של אדם המתוארכים בשיטות תרמולומינסציה ופחמן-14 למספר תקופות, המתמשכות מ-280 אלף ועד כ-30 אלף שנה לפני זמננו. די-אן-איי שמוצה מתוך עצם זרת ושן טוחנת הראה שבעליהם השתייכו לאוכלוסייה נפרדת מבחינה גנטית מן הניאנדרטלים, שקיבלה את השם [[האדם הדניסובי]], על משקל "האדם הניאנדרטלי". בשנת [[2013]] פורסם רצף הגנום השלם מתוך עצם בוהן שהתגלתה במערה, והסתבר שהיא השתייכה לניאנדרטל. לא ברור עדיין אם הניאנדרטלים והדניסובים חיו במערה באותו זמן או בתקופות נפרדות. בגנומים ממערת דניסובה אין עדות לרביית כלאיים בין הניאנדרטלים והדניסובים, אף על פי שכן נמצאו עדויות לרביית כלאיים בין הענף הדניסובי לאבותיהם של אוכלוסיות אנושיות בנות זמננו מ[[מלנזיה]] ו[[אוסטרליה]]. הגנום של הניאנדרטל ממערת דניסובה הוא באיכות גבוהה מזה של כל גנום ניאנדרטל יחיד שפורסם לפניו {{
הערה|שם=מייר2013|
Meyer, M. et al (2013) [http://www.sciencemag.org/content/338/6104/222 "A High-Coverage Genome Sequence from an Archaic Denisovan Individual"], '''Science '''. Vol. 338 (12), pp. 222-226 ; doi:10.1126/science.1224344
}}.
שורה 238:
שם=פירס2013|
Pearce, E. et al. (2013) [http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/280/1758/20130168.abstract "New insights into differences in brain organization between Neanderthals and anatomically modern humans"]
'''Proceedings of the Royal Society B'''. Vol. 280(1758), doi: 10.1098/rspb.2013.0168
}}.
שורה 374:
Zilhão, j. et al. (2010) [http://www.pnas.org/content/107/3/1023.long "Symbolic use of marine shells and mineral pigments by Iberian Neandertals"]
'''Proceedings of the National Academy of Sciences'''. Vol. 107 (3), pp.1023-10289 DOI: 10.1073/pnas.0914088107
}}. בשנת 2018 דיווח צוות בינלאומי בהשתתפות זיליאו כי תיארכו ציורי מערות בצבען אדום במספר מערות בספרד לגיל עתיק אף יותר של לפחות 64,800 אלף שנה לפני זמננו בתיארוך אורניום-תוריום{{הערה|שם=הופמן2018|Hoffmann, D. L. et al (2018). [http://science.sciencemag.org/content/359/6378/912.full?casa_token=Sgmpwzcg9YAAAAAA:_Ec2ebdwguVHlrK4lxuP5gWASCyZpBSF1jv2UKXZTdPut40-fvgGlLQxphtkSLn30uQ7cRev43uDxg U-Th dating of carbonate crusts reveals Neandertal origin of Iberian cave art]. '''Science''', 359(6378), 912-915.}}. כמה מחברי אותו צוות דיווחו כי תיארכו צדפים מחוררים ושרידי צבענים אדומים וצהובים ב[[מערת אביונס]] (Cueva de los Aviones) בדרום מזרח ספרד בשיטת סדרות אורניום לגיל של 115 אלף עד 120 אלף שנה לפני זמננו{{הערה|שם=אביונס2018|Hoffmann, D. L.et al. (2018). [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaar5255 Symbolic use of marine shells and mineral pigments by Iberian Neandertals 115,000 years ago]. '''Science advances''', 4(2), eaar5255.
=== שפה ===
שורה 491:
האדם הניאנדרטלי הוא הבסיס לדמות ה[[ארכיטיפ]]ית של "איש המערות" (אנגלית: caveman) הנפוצה מאוד בתרבות, באמנות ובספרות המודרניות. איש המערות מוצג בדרך-כלל בדמות גבר אלים ו[[שוביניסט]] עם [[אינטליגנציה]] נמוכה, מוצק ורב-כוח, בעל ראש קטן ונמוך-מצח, ותווי פנים קופיים. לעיתים קרובות הוא מצויר ביציבה כפופה וזרועות ארוכות משתלשלות, כמעט תמיד עם גוף שעיר משל אדם רגיל, שער ראש ו[[זקן]] פרועים, לבוש בפרוות חיה ואוחז [[אלה (נשק)|אלת]] עץ עבה וגסה.
בפועל רבים ממאפיינים אלו חסרים בסיס מדעי כלשהו, או אף שגויים בעליל: הניאנדרטלים היו בעלי מוח גדול כשל בני אדם בני ימינו, ורכס הגבות הבולט שלהם אינו מעיד על "קופיות". הם לא היו קרובים לקופי אדם יותר מאשר האדם בן ימינו, היציבה שלהם לא הייתה כפופה, ופרופורציות הגוף שלהם היו מודרניות. אין כל ראייה שהם היו שעירי גוף, או ששער ראשם וזקנם (אם אמנם היה להם זקן) היה פרוע. אין ראיות שהחברה הניאנדרטלית הייתה אלימה או שוביניסטית יותר ממרבית החברות האנושיות לאורך מרבית ההיסטוריה{{הערה|במספר אתרים ניאנדרטלים נמצאו רמזים לקניבליות, ורצפי הגנום המיטוכונדרי במערת אל-סידרון רומזים שהנשים עזבו את משפחתן והצטרפו למשפחת הגבר, אך עדויות כאלו אינן חורגות מאלו האופייניות לחברות פרהיסטוריות רבות של בני-אדם מודרניים.|ימין=כן}}, ואף אלת עץ לא התגלתה מעולם באתר ניאנדרטלי כלשהו.
לארכיטיפ איש המערות יש לפחות שני מקורות: בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כאשר מדע הפלאואנתרופולוגיה וחקר האבולוציה של האדם עדיין היו בחיתוליהם, היו חוקרים כמו גם חובבים ואמנים שביקשו לראות את האדם הניאנדרטלי כאבי האדם המודרני, ולכן שחזרו אותו עם מאפיינים קופיים כמו גוף שעיר ויציבה כפופה. במידה רבה אשם בכך השחזור השגוי של "האיש הזקן מלה שאפל", שלד הניאנדרטל השלם יחסית הראשון שהתגלה, אשר השתייך לפרט קשיש מאוד ונכה. אך האנתרופולגית ג'ודית ברמן עמדה על כך שרבים מן המאפיינים הארכיטיפיים של "איש המערות" הועתקו ישירות על ידי אמנים וסופרים מארכיטיפ שקדם בהרבה לתגליות המדעיות: "אדם הפרא" (אנגלית: wild man, גרמנית: wildermann) או "אדם היער" (sylvan man), יצור [[מיתוס|מיתולוגי]] בפולקלור של עמים אירופים, אשר תואר בדרך-כלל כבעל גוף שעיר, שער ראש וזקן פרועים, לבוש פרווה וחמוש באלת עץ{{
שורה 518:
* Katerina Harvati, [http://web.archive.org/web/20120207142610/http://www.urgeschichte.uni-tuebingen.de/fileadmin/downloads/Harvati/Harvati2010.pdf '''Neanderthals''']. In '''Evolution: Education and Outreach''', 2010 - Springer .
* Elizabeth Kolbert, [http://www.newyorker.com/reporting/2011/08/15/110815fa_fact_kolbert ''Annals of Evolution: Sleeping With the Enemy''] In '''The New Yorker''', August 15, 2011
*Svante Päabo (2014) '''Neanderthal Man: In Search of Lost Genomes''', Basic Books, {{ISBN|9780465020836}}
</div>
שורה 524:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מידע טקסונומי}}
* שי שמש ויונת אשחר, [https://lbscience.org/2016/11/20/
▲* שי שמש ויונת אשחר, [https://lbscience.org/2016/11/20/%D7%92%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D/ גם הניאנדרטלים אהבו תכשיטים]. באתר [https://lbscience.org/ מדע גדול בקטנה,] נובמבר 2016
* [http://www.youtube.com/watch?v=h2SledFWFM4 הרצאה לציבור על האנטומיה של הניאנדרטלים] של הפלאואנתרופולוג [[יואל רק]], סרט וידאו בערוץ [[אוניברסיטת תל אביב]] באתר [[יוטיוב]] {{סרטונים}}
* {{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|ארכיאולוגים גילו מחדש את הבית האבוד של הניאנדרטלים האחרונים במערב אירופה|lost-home-of-the-last-neanderthals-2010131|19 באוקטובר 2013}}
שורה 540 ⟵ 539:
* {{AP|מעבדות ב[[מכון מקס פלאנק]] ל[[אנתרופולוגיה]]|Germany-Neanderthal/ffb936f84ecc6b9f7b2d941fcc8a50f0|2009}}
* {{AP|גילוי שיניים של ניאנדרטל|Poland-Neanderthal/9996b8fcc823ff3b6435ed4769fee955|[[פולין]], 2010}}
* ד"ר איתמר ברנר [http://segulamag.com/news/
==הערות שוליים==
| |||