צבי יהודה מלצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
בשנת [[תרצ"ו]] ([[1936]]) נבחר לרבה של פרדס חנה{{הערה|{{דואר היום||פרדס חנה|1936/01/31|01104}}}}. בתקופת רבנותו בפרדס חנה ייסד במושבה את [[ישיבת קלצק (ארץ ישראל)|ישיבת קלצק]], לזכר הישיבה המקורית ב[[ישיבת סלוצק - קלעצק|קלצק]] שבראשה עמד אביו. בצוות רבני הישיבה היה אחיינו, הרב [[שניאור קוטלר]]. בשנת [[תש"ה]] ([[1945]]) יזם את הקמת [[מדרשיית נעם]] בפרדס חנה. הוא פנה אל ראשי [[תנועת נוער|ארגון הנוער]] "נוער [[המזרחי]]" (ראשי תיבות: '''נעם''') והציע להם להקים במושבה ישיבה שתשלב לימודים כלליים. לראשות הישיבה נבחר הרב [[יהושע יגל]].
בשנת [[תש"ז]] ([[1947]]) נבחר לכהן כרבה של רחובות{{הערה|{{הצופה||מעמד גדול לכבוד התורה|1947/06/25|00400}}}}, לאחר פטירת רבה הקודם [[צבי שטיינמן]], שהיה חותנו{{הערה|{{הצופה||דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל|1947/01/27|00408}}}}. את רבנותו בפרדס חנה העביר לרב [[יהושע זליג דיסקין]]. עם בואו לרחובות הוא ייסד בה בית דין ושימש בו כ[[אב"ד]]. הוא מינה לרבנים מקומיים את הרב [[יואל קלופט]] (רב שיכון הפועל) והרב [[זבולון גרז]] (רב בית הכנסת "שונה הלכות"). כמו כן העביר מפרדס חנה לרחובות את ישיבת קלצק שבראשותו, ובהמשך פתח לצידה את [[ישיבת הדרום]]. במסגרת הישיבה הקים הרב מלצר סמינר למורים. כמו כן, היה מראשוני הוגי רעיון ה[[ישיבת הסדר|הסדר]]. תלמידי הסמינר ברחובות היו הראשונים ששירתו בצבא במסגרת ה"הסדר", שאליו הצטרפו מאוחר יותר תלמידי ישיבות אחרות.
בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) פרש הרב מלצר מרבנות העיר, ואת מקומו מילא הרב [[אלימלך בר שאול]]. הרב מלצר המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת הדרום. כעבור זמן פרש גם מראשות בית הדין ומינה תחתיו את הרב [[זבולון גרז]]. בשנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]) נפטר הרב בר שאול, ומיד לאחר פטירתו ייסד הרב מלצר לזכרו [[כולל אברכים]], הפועל עד היום. כמו כן פתח הרב מלצר ישיבה מקצועית ביישוב [[גן יבנה]] הסמוך לרחובות.
| |||