הנפשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) הרחבה |
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) עריכה |
||
שורה 7:
== ההיסטוריה של ההנפשה ==
=== מהעת העתיקה ועד
המצאת ההנפשה החלה עוד לפני המצאת הקולנוע. בני האדם, כנראה ניסו לשרטט תנועה עוד ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]]. [[תיאטרון צלליות]] ו[[פנס קסם|פנס הקסם]] הציעו לקהל הרחב מופעים בעלי תמונות זזות אשר הופעלו על ידי בני אדם, בין בידיהם ובין בעזרת מכשירים.
שורה 14:
[[אמיל ריינו]], "אבי ההנפשה", אשר המציא את הפרקיסינוסקופ, שכלל ושיפר את המצאתו כך שתתאפשר הקרנת סרטים לקהל. סדרת סרטיו הראשונה שהקרין פומבית קרא ריינו "[[פנטומימה קורנת]]", שם כלל שלושה מסרטיו: "בירה טובה", "הליצן וכלביו" ו-"פיירו המסכן". הקרנה זו, שנערכה ב-[[28 באוקטובר]] [[1892]] ב[[מוזיאון גרוון]] ב[[פריז]], הייתה ההקרנה הראשונה בהיסטוריה של סרטים מצוירים ועל כן מצוינת כ[[יום ההנפשה הבינלאומי]] מדי שנה. סדרות סרטי הפנטומימה הקורנת של ריינו כללו כל אחת בין 300 ל-700 [[שוט (קולנוע)|פריימים]], ואורך כל סרט היה עד 10 ל-15 דקות. מוזיקת פסנתר, שירים ודיאלוגים בוצעו בצורה חיה, לעתים האפקטים הקוליים סונכרנו [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטית]].
=== סרטי ההנפשה הראשונים ===
לאחר התבוססותו של [[מדיום דיגיטלי|מדיום]] הקולנוע, החלו מספר יצרנים של צעצועים אופטיים לשלב בין פנסי הקסם ובין מקרני הקולנוע. אותם מכשירים נועדו לשעשוע ביתי (ולא להקרנה להמונים), והם כללו סרטי אנימציה קצרים בעלי תנועות פשוטות שחזרו על עצמן בלופ. בתחילה אותם סרטונים היו בצבעי שחור ולבן, אך בשנת 1902 החלו גם בייצור של סרטונים צבעוניים.
[[ג'יי סטיוארט בלאקטון|ג'יי סטיוארט בלקטון]], במאי אמריקני-בריטי בשנת 1900, יוצר סרטון אשר נחשב לסרט הראשון עם חלקי אנימציה שהוקלט על סרט פילם: "[[:en:The_Enchanted_Drawing|''The Enchanted Drawin'']]" (הציור המכושף), הסרטון משלב חלקים מצולמים בשילוב אנימציה בסיסית. נחשב בעקבות כך לאבי האנימציה האמריקנית. בשנת [[1906]], מוציא בלאקטון סרט נוסף: "[[:en:Humorous_Phases_of_Funny_Faces|''Humorous Phases of Funny Faces'']]", סרט זה מיוחס על ידי היסטוריונים כסרט האנימציה הראשון אשר הוקלט על גבי פילם.<ref>{{צ-ספר|שם=Animation : the whole story|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/52783139|מו"ל=Allworth Press|שנת הוצאה=2003|מקום הוצאה=New York|oclc=52783139|מהדורה=Rev. ed|מחבר=Beckerman, Howard.}}</ref> בשנת [[1908]], מוציא הקריקטוריסט הצרפתי אמיל קול את הסרט "[[:en:Fantasmagorie_(1908_film)|''Fantasmagorie'']]", הסרט הוא מן הדוגמאות הראשונות ל[[
סרט האנימציה הראשון נוצר על ידי [[וינזור מקיי]], [[קריקטוריסט]] ו[[צייר]] שהחל את דרכו בציורי רחוב ב-[[1903]]. למקיי היה חזון ליצור "תמונות זזות" ובתחילת שנות ה-40 לחייו טען שהוא "האדם הראשון שיכול לייצר אנימציה". ב-[[1904]] יצר את הקומיקס "ליטל נמו" (פורסם עד 1915) ובעקבות הצלחת הקומיקס ליטל נמו, החליט מקיי ליצור סרט מונפש שמבוסס על רצועת הקומיקס. הסרט - [[ליטל נמו]] - יוצא בשנת [[1911]].
שורה 22 ⟵ 23:
בשנת [[1914]] יוצר מקיי את הסרט [[גרטי הדינוזאור]]. גרטי הדינוזאור נחשב לסרט ההנפשה הראשון אשר כולל דמות עם אישיות והאנימציה הייתה מפורטת מאוד יחסית לתקופה. הפקת הסרט השתמשה בטכניקות חדשות לזמנה, כמו [[תמונת מפתח]] והנפשה טבעתית להפקת האנימציה, הרקע בסרט הועתק מחדש על כל פריים מה שדרש עבודה רבה{{דרוש מקור}}.
ב[[העשור השני של המאה ה-20|עשור השני של המאה ה-20]], קמה תעשייה של סרטוני אנימציה קצרים, הידועים בשם "cartoons", אשר נועדו להקרנה באולמות הקולנוע. היוצר הפורה ביותר היה ה[[אנימטור]] [[ג'ון רנדולף בארי]], אשר ביחד עם האנימטור [[ארל הרד]] פיתחו את טכניקת ה־Cels, אשר תשלוט בתחום למשך עשורים לאחר מכן.
בשנת 1917, יצא סרט האנימציה הראשון ב[[סרט באורך מלא|אורך מלא]] - הסרט הארגנטינאי "[[:en:El_Apóstol|''El Apóstol'']]". הוא כלל 58,000 פריימים והמשך שלו היה 70 דקות. בשל שריפה באולפנים נשרף הסרט והוא נחשב כיום לסרט אבוד. סרט מוקדם אחר, אשר השתמר, הוא [[עלילות הנסיך אחמד]], סרט אנימציה [[קולנוע גרמני|גרמני]] משנת [[1926]]. הסרט מתבסס על [[צללית|צלליות]] של דמויות [[קרטון]] המופיעות על גבי יריעות עופרת. טכניקה זו שפותחה על ידי [[במאי|במאית]] הסרט [[לוטה רייניגר]] מזכירה את [[תיאטרון צלליות|תיאטרון הצלליות]] [[וויאנג קוליט]], אלא שעבור הסרט היא הזיזה את הדמויות [[פריים]] אחר פריים.
אחד הסרטים המצוירים הראשונים עם [[קולנוע|ערוץ שמע מסונכרן]] היה [[ספינת הקיטור וילי]] וכן היה הסרט המצויר הראשון ששילב [[פסקול]] מלא. זהו [[סרט אנימציה]] [[סרט קצר|קצר]], [[שחור-לבן]] שהופק ב[[אולפני ההנפשה של וולט דיסני|אולפני וולט דיסני]] ויצא בשנת [[1928]], בבימוים של [[וולט דיסני]] ו[[אב אייוורקס|אַבּ אָיְוֵרְקְס]] (Ub Iwerks). גיבורי הסרט הם [[מיקי מאוס]] וחברתו [[מיני מאוס|מיני]], דמויות אייקוניות ומוכרות כיום של חברת דיסני. בשנת 1932 מוציאים אולפני וולט דיסני סרט נוסף: "''[[Flowers and Trees]]"'', סרט האנימציה הראשון בצבע (נצבע בשיטת ה[[טכניקולור]]).
בין [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ל[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] של המאה העשרים, האנימציה מככבת בבתי הקולנוע, סרטוני אנימציה קצרים מוקרנים בבתי הקולנוע וזכים לפופולריות רבה. בין הדמויות הבלוטות הן מיקי מאוס, מיני מאוס, באגס באני, דפי דאק, דייזי דאק, סילבסטר החתוך, טוויטי, בטי פופ, פופאיי, גופי, טום וג'רי ועוד.
▲=== תור הזהב של האנימציה בקולנוע ===
בשנת [[1937]] משחררת חברת וולט דיסני את הסרט "[[שלגיה ושבעת הגמדים (סרט)|שלגייה ושבעת הגמדים]]", סרט אנימציה עם פסקול מלא ובצבעים. הסרט היה הכנסה קופתית ענקית ביחס לתקופתו כשהכניס $7,846,000 בתקופת ההקרנה המקורית שלו. הסרט זכה לביקורות טובות עד כדי כך שאפילו יוצרי סרטים גדולים כמו [[סרגיי אייזנשטיין]] ו[[צ'ארלי צ'פלין|צ'רלי צ'פלין]] שיבחו את הסרט כ"הישג בולט בקולנוע", ואייזנשטיין אף הרחיק לכת וקרא לו הסרט הגדול ביותר שנעשה אי פעם.
החל משנות השישים, הטלוויזיה מתחילה להוות תחרות לאנימציה בקולנוע. חברת [[האנה-ברברה]], בשנת 1958, משדרת לראשונה תכנית טלוויזיה בת חצי שעה של אנימציה. בסדרות המצוירות בטלוויזיה הורידו את קרנם של הסרטונים הקצרים אשר הוקרנו אז כה באולמות הקולנוע.
=== עלייתה של האנימציה הממוחשבת ===
הופעתה הראשונה של האנימציה התלת-ממדית נראתה ב[[סרט המשך|סרט ההמשך]] "עולם העתיד" משנת [[1976 בקולנוע|1976]], בו הוצגו יד ופנים תלת-ממדיות אנושיות. סרטים נוספים שהשתמשו בטכנולוגיה היו [[מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה]] משנת [[1977 בקולנוע|1977]], [[טרון (סרט)|טרון]] משנת [[1982 בקולנוע|1982]] ו"לוחם הכוכבים האחרון" משנת [[1984 בקולנוע|1984]]. הדמות התלת-ממדית הראשונה נוצרה על ידי אולפני [[פיקסר]] בשנת [[1985 בקולנוע|1985]] בסרטו של [[בארי לוינסון]] "שרלוק הולמס הצעיר".
בשנת [[1986 בקולנוע|1986]] הוקמה חברת [[פיקסאר]] הנחשבת לחלוצת האנימציה הדיגיטלית.
הגרפיקה התלת-ממדית לא צדה את עינה של [[הוליווד]] אלא רק בשנת [[1989 בקולנוע|1989]], כאשר יצא לאקרנים סרטו של [[ג'יימס קמרון]] "מצולות" וזכה ב[[פרס אוסקר]] בקטגוריית [[אפקטים מיוחדים בקולנוע|האפקטים המיוחדים]]. חברת Industrial Light & Magic יצרה אפקטים ויזואלים מרשימים לאותה תקופה, כאשר הבולט בהם היה היצור התת-ימי שהוצג בסרט. ה-CGI הוסיף והדהים כאשר בשנת [[1991 בקולנוע|1991]] יצא הסרט "[[שליחות קטלנית 2]]" ובו נראתה טכנולוגיית ה[[מורפינג]] של המחסל T-1000. גם סרט זה זכה באוסקר בקטגוריית האפקטים. גרפיקת CGI דו-ממדית צברה תאוצה גם בסרטי [[אנימציה]] קלאסית עכשוויים, מה שהעצים את תחושת האיורים שצוירו באופן ידני, כדוגמת סצנת אולם הריקודים בסרט "[[היפה והחיה]]".
פריצת הדרך הושגה בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], כאשר דמויות CGI של [[דינוזאור|דינוזאורים]] שולבו בסצינות עם בני אדם בסרט "[[פארק היורה]]". הדבר סימן את מעברה של הוליווד מטכנולוגיית [[סטופ מושן]] לטכניקות דיגיטליות. בשנה שאחרי, [[אפקטים מיוחדים]] שימשו לצורך הסרט "[[פורסט גאמפ]]", בהם הסרה דיגיטלית של רגליו של השחקן [[גארי סיניז]], פיצוץ [[נפלם]], כדור [[פינג פונג]] מהיר במיוחד והכנסתו הדיגיטלית של השחקן [[טום הנקס]] לתוך מספר אירועים היסטוריים.
בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] ה[[מדע בדיוני|מדע בדיונית]] "[[בבילון 5]]" הייתה הראשונה שהשתמשה במודלים ובאפקטים ממוחשבים בניגוד לשימוש במיניאטורות ובדגמים כפי שהיה נפוץ עד כה. שנת [[1995 בקולנוע|1995]] הביאה ליציאת הסרט "[[צעצוע של סיפור]]" וגם להקמתם של מספר אולפני אנימציה בנוסף ל-ILM ופיקסר, כאשר המפורסמת שבהם היא Weta Digital, שעמדה בראש יצירת האפקטים של סרטים מובילים כדוגמת "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|סדרת סרטי שר הטבעות]]", "[[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]" והמשכו "[[סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן]]" ו"[[קינג קונג (סרט, 2005)|קינג קונג]]" המחודש.
בעשור שבין [[1995 בקולנוע|1995]] ל-[[2005 בקולנוע|2005]], התקציב שניתן ליצירת האפקטים הממוחשבים גדל מ-5 מיליון דולר ל-40 מיליון דולר ויותר ממחצית הסרטים השתמשו באפקטים מיוחדים. בתחילת [[שנות ה-2000]], ה-CGI הפך למוביל שבתחום האפקטים המיושמים בקולנוע. הטכנולוגיה התקדמה לכדי הוספת ניצבים ואנשי פעלולים וירטואליים (כדוגמת [[גולום]] בסדרת סרטי שר הטבעות וסופרמן בסרט [[סופרמן חוזר]]) וכן הוספה מסיבית של דמויות חיות בסצינות הומות אדם (דוגמת שדות הקרב בסרטי שר הטבעות).
בשנת [[2001 בקולנוע|2001]] יצא לאקרנים הסרט התלת-ממדי פיינל פנטזי שהגדיר מחדש את השימוש ב-CGI, היות שניסה לדמות מראה פוטו-ריאליסטי לדמויות אנוש. בדומה, הדבר נעשה גם בסרטון הקצר "טיסתה האחרונה של האוסיריס" של מקבץ סרטי האנימציה "[[אנימטריקס|The Animatrix]]", וכן בסרט האנימציה התלת-ממדי "ביאוולף" משנת [[2007 בקולנוע|2007]]. לסרט "[[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]" משנת [[2005 בקולנוע|2005]] נוצרה דמותו של אסלן מ-1851 מכוונים, כאשר 742 מתוכם בפנים בלבד לצורך האנשת הדמות בצורה ריאליסטית יותר.
== טכניקות ==
| |||