כנסת הגדולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.246.138.43 (שיחה) לעריכה האחרונה של 132.70.66.12
←‏אנשי כנסת הגדולה: נתונים על אנשי כנסת הגדולה, מתוך הספר סדר הדורות הקצר, שלמה בניזרי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9:
 
==אנשי כנסת הגדולה==
 
מיעוט המקורות על 'כנסת הגדולה' ועל אנשיה וכן הסתירות הקיימות במקורות אלה יצרו מבוכה רבה בקרב חוקרי התקופה. משום כך, היו שטענו שמוסד זה כלל לא היה קיים. כן לא ברור האם עיקר פעילותו של מוסד זה הייתה דתית-ספרותית או מדינית.
עליית עזרא הסופר ונחמיה - אנשי כנסת הגדולה עזרא עלה לארץ - ישראל בשנת 7 לדריוש ועמו עלו כהנים , לויים , משוררים ועוד רבים . תקופת אנשי כנסת הגדולה כשבראשם עזרא הסופר , חלק מהם היו : חגי , זכריה , מלאכי , דניאל , חנניה , מישאל , עזריה , נחמיה , מרדכי ( הוא בלשן שידע 70 לשון ) וזרובבל ועוד רבים , סה " כ 120 , אנשי כנסת הגדולה חיו בתקופה של כ ־ 8 דורות לפחות . נחמיה עלה לארץ ישראל כדי לעזור לאחיו בשנת 3426 ( 334 לפנה " ס ) , ושהה בארץ 12 שנה ולאחר שסייעם חזר לבבל אל המלך להמשיך לשרתו כשר המשקים , שם נפטר ואחריו עמד בנו משולם . בבבל נשארו יהודים אשר המשיכו להרביץ תורה . לבני בבל היה ראש גולה מבית דוד ( ראשי הגולה היו מנהיגים עליונים של הקהילה היהודית בעיקר לעיניני חול , שהייתה להם סמכות מאת מלך פרס ) אך ראשי מתיבתא וסנהדרין לא היו להם אלא רק בארץ ישראל . שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה ( י " א אחיו של עזרא הסופר ) . שימש 40 שנה בתפקיד כהן גדול , תלמידו - אנטיגנוס איש סוכו ובית דינו . מאנטיגנוס יצאו שני תלמידים לתרבות רעה : צדוק ובייתוס , והם שכפרו בתורה שבע " פ ופיתחו את כת הצדוקים והבייתוסים . לאנטיגנוס לא היה לישיבתו בן זוג ומתוך כך לא נפלה מחלוקת בזמנו , וכל דבריו וחכמי דורו היו נמשכין אחריו . בתקופה זו חי גם רבי דוסא בן הרכינס שהאריך ימים עד לדורו של רבי עקיבא , וכן רבי אלעזר בן חרסום ששימש 11 שנה בכהונה גדולה והיה עשיר גדול . המפגש בין שמעון הצדיק לאלכסנדר מוקדון היה בשנת ג ' תמ " ב 3442 ( 318 לפנה " ס ) שהיא שנת 34 לבית שני
מיעוטלעומת זאת ישנם חוקרי תנ"ך החולקים על דעה זו וטוענים שמיעוט המקורות על 'כנסת הגדולה' ועל אנשיה וכן הסתירות הקיימות במקורות אלה יצרו מבוכה רבה בקרב חוקרי התקופה. משום כך, היו שטענו שמוסד זה כלל לא היה קיים. כן לא ברור האם עיקר פעילותו של מוסד זה הייתה דתית-ספרותית או מדינית.
באופן כללי מדובר באספת עם שהתכנסה לעיתים מזומנות בחצר בית המקדש ודנה בשאלות חקיקה, בעיות יסוד של העם ובהכרעות דחופות לשעת חירום, בדומה לאסיפות העם ב[[פוליס]] היווני.
על פי חלק מהדעות כנסת הגדולה היא מעמדי קריאת התורה, לימודה וכריתת האמנה שבפרקים ח-י בספר נחמיה, ובראשה עמד [[עזרא הסופר]]. על פי חז"ל עם אנשיה נמנו גם אחרוני הנביאים בישראל: [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]], וכן [[מרדכי היהודי]] הידוע מ[[מגילת אסתר]]. על פי דעות אחרות ניתן גם להצביע על מעמד ההתכנסות להכתרת שמעון החשמונאי המתואר בספר מקבים א' ככנס של הכנסת הגדולה (הביטוי היווני המופיע במקום הוא בתרגום מילולי הכנסת או ההתכנסות הגדולה).