הסכם הנישואין באסלאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אסלאם |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
=== התרת נישואין עקב מום מיני של הבעל שאינו מאפשר התייחדות ===
גילתה אישה לאחר נישואיה, כי בעלה סובל ממום או בעיה המונעים קיומם של יחסי אישות מלאים, היא זכאית לפנות לבית הדין ולבקש התרת נישואיה, וזאת בכפוף לתנאים שלהלן: ראשית - היא עצמה אינה בעלת מום דומה. שנית - המום התקיים טרם הנישואין והיא לא ידעה על קיומו, או, היה והמום נוצר לאחר הנישואין, היא לא השלימה עם קיומו. מצא בית הדין, כי מדובר במום חשוך מרפא, כגון שהבעל חסר איבר מין, יורה על התרת הנישואין מיד. היה ונמצא, כי מדובר בליקוי שניתן לרפאו, יקצוב בית הדין לבעל שנה כדי להתרפא ולהחלים ממומו. היה והבעל לא נרפא מהליקוי והאישה עומדת על תביעתה להתרת הנישואין, יתיר בית הדין את הנישואין.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=
=== התרת נישואין עקב מום גופני אחר או מחלת נפש ===
שורה 35:
"אם פרצו בין בני הזוג מריבות וחילוקי דעות, ופנה אחד מהם אל השופט, '' ''ימנה השופט בורר אחד ממשפחת הבעל ובורר אחר ממשפחת האישה. לא נמצאו בוררים מבני המשפחות, או שאינם בעלי התכונות הנדרשות, ימנה השופט בוררים מתאימים שלא מבני המשפחות. מושב - משפחה בהרכב כזה יקשיב לתלונות הצדדים וטענותיהם וישתדל כמיטב יכולתו להביאם לידי התפייסות. לא התאפשרה התפייסות, ונמצא כי הבעל הוא האשם, יורו הבוררים על התרת קשר הנישואין. נמצאה האישה אשמה, יבטלו הבוררים גם את זכותה על המוהר כולו או מקצתו. לא הסכימו הבוררים ביניהם, ימנה השופט שני בוררים אחרים מבני המשפחות בעלי התכונות הנדרשות, או בורר שלישי שלא מבני המשפחות. החלטת אלה תהיה סופית ובלתי ניתנת לערעור".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/NewsLetters/NewsLetter3/family/Pages/mbmbb.aspx|כותרת=קשר הנישואין באסלאם ודרכי התרתו|אתר=משפחה במשפט|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-05}}}}
כפי שראינו לעיל, המחוקק השרעי (העות'מאני) ייחד את הזכות להתרת הנישואין בעילות שנסקרו לעיל לאישה בלבד, וזאת מתוך הכרה בזכות השרעית המוקנית על פי הקוראן לבעל בלבד לגרש את אשתו. הואיל והמחוקק הישראלי נטל מהבעל את הזכות האמורה באוסרו גירושין בעל כורחה של האישה (סע' 181 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), לא נותרה בפני גבר מוסלמי בישראל כל דרך, שרעית או חוקית, להתיר את נישואיו מלבד זו הקבועה בסעיף 130 לחוק. מבחינתן של הנשים, מתווה הסעיף דרך קלה יחסית להתרת קשר הנישואין, מפני שמדובר למעשה במעין "סעיף סל", אליו ניתן להכניס כמעט הכול. סביב עילה זו נכתבה במרוצת השנים, פסיקה ענפה ביותר של בתי הדין השרעיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=
== הערות שוליים ==
| |||