פילוסופיה אנליטית – הבדלי גרסאות

'''פילוסופיה אנליטית''' היא [[:קטגוריה:זרמים בפילוסופיה|זרם]] של ה[[פילוסופיה]] שהתפתח החל מסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] ועיסוקה בראשיתה היה בעיקר בניתוח (אנליזה) של ה[[שפה (בלשנות)|שפה]] ובניתוח משמעותם של מושגים ומילים, והיחסים ה[[לוגיקה|לוגיים]] ביניהם. הפילוסופיה האנליטית בראשיתה תפסה כתנאי בל-יעבר לדיון פילוסופי שללא האפשרות לבטא, באופן חד משמעי, עמדות בנוגע לנושא מסוים, לא ניתן לקבל נושא זה כשייך לפילוסופיה. האירוע המכונן של הפילוסופיה האנליטית מכונה [[המהפך הלשוני]], מהפך שהציב את השפה במרכז העיסוק הפילוסופי למשך מרבית המאה ה-20. מאפיינים חשובים של הפילוסופיה האנליטית הם השימוש הנרחב בלוגיקה ככלי מרכזי במחקר הפילוסופי, וכן עיסוק ב[[פילוסופיה של השפה]], [[פילוסופיה של המתמטיקה]] ו[[פילוסופיה של המדע]]. הלוגיקה וה[[מתמטיקה]] משמשות בפילוסופיה האנליטית הן ככלים וכמודלים לחשיבה פילוסופית נכונה והן כמושא מחקר בפני עצמן.

 

 

ההוגים האנליטיים חלוקים ביניהם בנקודות מגוונות. מאפיינים משותפים להגותם הם העיסוק בלשון ובשפה, השאיפה לאובייקטיביות ולשחרור מהמגמות ה[[פסיכולוגיזם|פסיכולוגיסטיות]] בפילוסופיה (ובעיקר מהמסקנות של [[קאנט]] בדבר התנאים הסינתטים-אפריורים להכרה), ועיסוק בבעיות התיחום של הפילוסופיה ושל המדע. ההוגים האנליטיים לא קיבלו את עמדותיהם של [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], [[פרידריך ניטשה|ניטשה]], [[קרל מרקס|מרקס]] או [[זיגמונד פרויד|פרויד]] ואף התנגדו להן במפורש.