א-טור (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) |
הרחבה |
||
שורה 12:
|על שם=
|קואורדינטות=
|מפה={{
|קטגוריה=
}}
[[קובץ:Patrick Geddes, 1919, Jerusalem - Town Planning Scheme No 2.png|250px|ממוזער|תוכנית גדס (בעריכת אשבי) כפי שהופיע בדו"ח של [[האגודה למען ירושלים]] במרץ 1921. האזור המסומן בצהוב בהיר הוא ה[[שטח פתוח|שטח הפתוח]] המוצע, הנקי מבנייה מסביב לאגן העיר העתיקה, בין השכונה לעיר העתיקה]]
'''אַ-טּוּר''' (ב[[ערבית]]: '''الطور''') היא שכונה ערבית ב[[מזרח ירושלים]], הממוקמת על [[הר הזיתים]] בגובה של 813 מטרים מעל [[פני הים]]. נכון ל-2016 גרים בשכונה 23,466 תושבים{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/a-tur/ נתונים סטטיסטיים] באתר עיריית ירושלים, 31 ביולי 2016}}.
== היסטוריה ==
השכונה מיושבת החל מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]], אז היה במקום כפר בשם [[בית פגי]]. לאחר כיבוש ירושלים מידי ה[[צלבנים]] ב-1187, העביר [[צלאח א-דין]] את ההר לידי שני שיח'ים [[סופיות|סופיים]], על מנת שיישבו את המקום במוסלמים שיגנו על ירושלים ממזרח {{הערה| ישראל קמחי, '''אגן נחל קִדרון — המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים''', [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], 2009 ,עמ' 151}}.
בעדויות בכתב מאמצע [[המאה ה-19]] מצוין קיומו של [[כפר]] ערבי קטן ועני על הר הזיתים המזוהה כא-טור. מאוחר יותר נבנו בשכונה [[כנסייה|כנסיות]] לציון אירועים מרכזיים בחייו של [[ישו]], כגון [[כנסיית העלייה]], [[כנסיית העלייה הרוסית|כנסיית העלייה הרוסית (טור-מלכא)]], [[כנסיית אבינו שבשמים]] ו[[כנסיית כל העמים]]. בעדויות משנת [[1887]] נמסר כי מעל כנסיית טור-מלכא נבנה במהירות [[מגדל פעמונים]] גבוה ובולט. על פי עדויות משנת [[1888]] ניתן להשקיף מראש מגדל הפעמונים אל [[ים המלח]] ואל [[הים התיכון]].▼
לפי רשימות-מס עות‘מאניות מ-1596, היו בכפר 48 בתים ותושביו שילמו מס על גילוי חיטה, שעורה ופירות{{הערה|Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 118}}.
▲
בשנת 1898 ביקר בארץ הקיסר הגרמני וילהלם השני. בביקור הוחלט גם על הקמת 'קרן אוגוסטה ויקטוריה' (על שם אשת הקיסר), שתגייס מימון להקמת אכסניה גרמנית על הר הזיתים. בניית [[מתחם אוגוסטה ויקטוריה]], שנועד לשמש כאכסניה, בית חולים ומקום למפגשים ואירועים הסתיימה ב-1910.
===בתקופת המנדט הבריטי===
הכפר התפתח במהירות בתקופת המנדט הבריטי. ב[[מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל|מפקד 1922]], שנערך על ידי שלטונות המנדט, בא-טור הייתה אוכלוסייה של 1,037 נפש, 806 מוסלמים ו231 נוצרים{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n16/mode/1up 14]}}. ב[[מפקד 1931]] היו בכפר כבר 400 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 2,090 תושבים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 44]}}.
ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים בשנת 1945]] האוכלוסייה בכפר הייתה 2,770 מתוכם 2,380 [[מוסלמים]], ו-390 נוצרים{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. [http://cs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p25.jpg 25]}}. שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 8,808 דונם{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. ''Village Statistics, April, 1945.'' Quoted in Hadawi, 1970, p. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jerusalem/Page-058.jpg 58]}}. אשר מתוכם הוקצו 228 ל[[חקלאות שלחין]], ו-2,838 גידולי דגנים{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. ''Village Statistics, April, 1945''; quoted in Hadawi, 1970, p. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20III/Jerusalem/Page-154.jpg 154]}}.
בשנת 1921 הכין ה[[אדריכל]] [[צ'ארלס רוברט אשבי]] [[תוכנית בניין עיר]] לירושלים ([[תוכנית גדס-אשבי]]), בה הוגבלה הבנייה שמסביב לאגן העיר העתיקה, כך שהשכונה התפתחה על מדרונות הר הזיתים לכיוון מזרח ודרום.
לפי [[תוכנית החלוקה]], שהתקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] של 1949, עבר משליטה בריטית ל[[ירדן|ירדנית]].
===בתקופת ירדן===
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה העשרים]] נבנה בשכונה [[מלון שבע הקשתות]], ביוזמת [[מלך ירדן|בית המלוכה הירדני]], ובנייתו הושלמה בשנת [[1962]].
===לאחר 1967===
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, א-טור נמצאת תחת שליטה ישראלית. בשנת 1968 נחנך בשכונה [[בית החולים אל-מקאסד]], שנבנה מתרומות של נסיכות הנפט [[כווית]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|שוטרים פיזרו בכוח אירוע לציון 50 שנה לבית חולים פלסטיני במזרח ירושלים|1.6865500|21 בינואר 2019}}}}
בשל מיקומה של א-טור היא נחשבת לשכונה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית לשכונות הערביות בירושלים.
בתחילת [[האינתיפאדה הראשונה]] בינואר 1988 הוטל על השכונה [[עוצר]] בשעות הערב, לאחר מספר ימים של הפגנות, חסימת כבישים והבערת צמיגים. בנוסף נשלחו שני זחל"מים לסייר בשכונה{{הערה|{{מעריב|אריה בנגר ויוסי לוי|עוצר ראשון בירושלים המאוחדת: זחל"מים איבטחו את התנועה|1988/01/24|00303}}}}.
▲עד ראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] הייתה השכונה כפר נידח. [[ירושלים המחולקת|חלוקת העיר ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] הביאה לניתוק השכונה מיתר חלקי העיר. עד שנת [[1948]] הגישה היחידה לשכונה הייתה באמצעות קו ה[[אוטובוס]]ים שהוביל מהעיר המערבית אל קמפוס [[האוניברסיטה העברית]] שעל [[הר הצופים]] והמשיך אל השכונה. השטחים הישראליים שעל הר הצופים ושטחי ההפקר ניתקו למעשה את השכונה מהעיר. רק בשנת [[1953]], כחמש שנים לאחר מלחמת העצמאות, נסלל [[כביש]] המקשר את השכונה אל יתר חלקי [[מזרח ירושלים]].
בשנות ה-2000 רבים מתושבי השכונה ביקשו וקיבלו אזרחות ישראלית{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון|1.1845812|20 באוקטובר 2012}}}}.
בשנת 2002, נתפסה [[מחתרת בת עין]], שכללה את האחים שלמה ושחר דביר-זליגר, עופר גמליאל וירדן מורג, אחרי שניסו לבצע [[פיגוע טרור]] על ידי הנחת [[מטען חבלה]] ליד [[בית ספר]] לבנות בא-טור. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|שלושת חברי "מחתרת בת עין" הורשעו בניסיון רצח|1.911461|18 בספטמבר 2003}}}}. בשנת [[2003]] הורשעו עופר גמליאל, שלמה דביר-זליגר וירדן מורג ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר-זליגר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג){{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|חבר מחתרת בת עין, עופר גמליאל, ישתחרר היום מהכלא|1.2559746|8 בפברואר 2015}}}}.
ב-2006 ביוזמת עמותת אלע"ד נכנסו לגור בא-טור תשע משפחות יהודיות במבנה שנקרא "בית החושן". בשכונה מתגוררות כ- 22 משפחות יהודיות ובהן משפחתו של הרב [[דוב ליאור]]
==לקריאה נוספת==
| |||