פתיחת התפריט הראשי

שינויים

סקריפט החלפות (רנסאנס, מוזיק, ניסיו), ויקישיתוף בשורה
[[קובץ:John william waterhouse tristan and isolde with the potion.jpg|שמאל|ממוזער|טריסטאן ואיזולדהה, ציור מאת [[ג'ון ויליאם ווטרהאוס]], ([[1916]])]]
'''טריסטן ואיזולדה''' (ב[[גרמנית]]: '''Tristan und Isolde''') היא [[אופרה]] בשלוש מערכות מאת '''ריכרד וגנר''' אשר כתב גם את ה[[ליברית]]. עלילת האופרה מבוססת בעיקר על סיפור האגדה ה[[רומנטיקה|רומנטית]] מן [[המאה ה-12]] '''"טריסטן"''' מאת [[גוטפריד פון שטרסבורג]], שהיה מגדולי המשוררים הגרמניים ב[[ימי הביניים]]. העבודה על היצירה נמשכה בין השנים 1857-1859 והיא הוצגה לראשונה ב-10 ביוני 1865 במינכן בניצוחו של [[הנס פון בילוב]].
 
ביצירתו את האופרה, הושפע וגנר במיוחד מספרו של הפילוסוף [[ארתור שופנהואר]] "העולם כרצון וכדימוי" (Die Welt als Wille und Vorstellung), אך גם מהרומן שניהל עם המשוררת מתילדה ווסנדונק (Mathilde Wesendonck)
 
האופרה טריסטן ואיזולדה נחשבת כאחד משיאי יצירתו האופראית של וגנר, בעיקר בשל השימוש הנרחב שעשה ברעיונות מוסיקלייםמוזיקליים חדשניים של [[סולם כרומטי|כרומטיות]], [[עמימות טונאלית]], ו[[השעייה הרמונית]]. משכך, היא השפיעה באופן משמעותי גם על יצירותיהם של מלחינים רבים ב[[מוסיקהמוזיקה קלאסית|מוסיקהמוזיקה הקלאסית]] המערבית ושימשה השראה רבה בעבודותיהם של [[גוסטב מאהלר]] [[ריכרד שטראוס]] ועוד. אחרים לעומת זאת, איפיינו את יצירתם כעומדת בניגוד לזו של וגנר ובהם [[קלוד דביסי]], [[מוריס רוול]] ו[[איגור סטרווינסקי]].
טריסטן ואיזולדה מסמלת את הנסיגה מהלחנה ב[[הרמוניה|סגנון ההרמוני]] וה[[טונאליות|טונלי]] המקובל, וככזו שהניחה את היסודות ל[[מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית|מוסיקהמוזיקה הקלאסית של המאה ה-20]].
 
==היסטוריה==
בשנת 1854 השלים את טיוטת הליברית של טריסטן ואיזולדה על פי כתביו של פון שטרסבורג אך רק באוגוסט 1857 החל בבניית היצירה האופראית. לצורך כך עבר להתגורר בבית כפרי באחוזתו של ווסנדונק ובמקביל ניהל רומן עם אשתו ושילב באופן בלתי מקובל אצלו, שניים משיריה ביצירתו. ביולי 1858 נאלץ וגנר להעתיק שוב את מגוריו ל[[וונציה]] לאחר שהרומן הסודי שניהל התגלה והמשיך שם בכתיבת האופרה. במרץ 1959 נאלץ וגנר, שעדיין נחשב כמבוקש נמלט, להעתיק שוב את מגוריו והפעם ל[[לוצרן]] שם השלים באוגוסט 1859 את כתיבת היצירה.
 
לאחר השלמתה הציע וגנר להציג את עבודתו למספר בתי אופרה אך זו התגלתה כקשה מאד לביצוע, ולא הצליחה להגיע לידי מימוש על ידם גם לאחר מספר רב של נסיונותניסיונות הפקה. לאחר שבאופרה של [[וינה]] נעשו למעלה מ-70 חזרות בין השנים 1862-1864 טריסטן ואיזולדה טרם הוצגה.
הצגת הבכורה נערכה לבסוף רק ביוני 1865 בתיאטרון הלאומי במינכן לאחר שוגנר הפך לחביבו של [[לודוויג השני, מלך בוואריה]] שהשקיע משאבים כספיים רבים בהפקת האופרה. בחודש יולי 1865 לאחר ארבע הופעות בלבד, נפטר הזמר שגילם את טריסטן, עובדה שעוררה שמועות כי מותו קשור במאמץ שנדרש ממנו לצורך התפקיד. בעקבות מותו, נקלעה גם אשתו שגילמה את איזולדה למשבר נפשי וחדלה מלהופיע עוד.
 
==השפעה מוסיקליתמוזיקלית==
האופרה טריסטן ואיזולדה נחשבת לאבן דרך בהתפתחות המוסיקההמוזיקה הקלאסית המערבית וזאת בשל השימוש החדשני שעשה וגנר במגוון רחב ויחודי של [[צבעוניות (מוסיקהמוזיקה)|צבעוניות]], [[הרמוניה]] ו[[פוליפוניה]]. ה[[אקורד]] הראשון ביצירה המכונה "[[אקורד טריסטן]]" מסמל באופן ברור את המעבר מ[[הרמוניה טונאלית]] מסורתית ל[[אקורד דיסוננטי]]. האופרה ידועה בשל המגוון הרחב והבלתי מקובל עד לאותו הזמן של פרקטיקה הרמונית כמו למשל השימוש התכוף בשני אקורדים רצופים של [[טריטון (מוזיקה)|טריטון]], וכן השימוש ב[[השעייה הרמונית]] לצורך יצירת מתח הנובע מחשיפת המאזין לסדרה בלתי נגמרת של [[קדנצה (הרמוניה)|קדנצות]]. בעוד שהשימוש בכלים הרמוניים אלה החל כבר אצל מלחינים ב[[תקופת הרנסנסהרנסאנס]], הרי שוגנר היה מבין הראשונים לשלב אותם לכל אורך היצירה.
 
הטונאליות והצבעוניות המוסיקליתהמוזיקלית של וגנר השפיעו כאמור על התפתחות המוסיקההמוזיקה המערבית ובין היתר על המוסיקההמוזיקה בסרטי הקולנוע. כך למשל בסרטו של [[אלפרד היצ'קוק|אלפרד היצקוק]] [[ורטיגו (סרט)|ורטיגו]] מורגשת השפעה רבה של קינת המוות המפורסמת מתוך האופרה (Liebestod)
 
==עלילה==
===מערכה ראשונה===
איזולדה שאמורה להנשא למארקה מלך [[קורנוול]] והמשרתת שלה, מועברות בספינתו של ה[[אביר]] טריסטן לחצרו של המלך. היא חשה נלעגת ומתפללת לטביעתה של הספינה בים. זעמה מופנה בעיקר כלפי טריסטן, האביר הממונה על הובלתה ליעד והיא דורשת לשוחח עימו. טריסטן מסרב, ומזכיר לה כי הרג את ארוסה. איזולדה מספרת למשרתת כי ריפאה והצילה ממוות אדם זר שהרג את ארוסה, ולאחר מכן התברר לה כי מדובר בטריסטן. היא ניסתה להרוג אותו בחרבו אך הוא הביט לתוך עיניה והיא לא מצאה בליבה את הכוחות לכך. טריסטן הורשה לעזוב עם הבטחה שלא יחזור יותר. למרות זאת בגד בהבטחתו וחזר בשליחותו של דודו, המלך, על מנת לקחת את איזולדה לחתונה. איזולדה מכינה [[שיקוי (כישוף)|שיקוי]] ודורשת מטריסטן לשתות עמה במטרה לכפר על בגידתו. השיקוי שאמור לגרום למות שניהם, מתגלה כשיקוי אהבה שנרקח על ידי המשרתת.
 
===מערכה שנייה===
טריסטן הגוסס מועבר לטירתו בבריטני. [[רועה]] משמיע תרועת [[אבל]] וידידו של טריסטן אומר כי רק איזולדה יכולה לרפאו. הרועה מבטיח כי ישמיע תרועת שמחה עם הגיעה של ספינה. טריסטן מתעורר ומקונן על גורלו להיות שוב באור. ידידו מספר לו כי איזולדה בדרכה אליו. הוא שוקע ב[[תרדמת]] כאשר ספינתה של איזולדה מגיעה. תרועת השמחה של הרועה נשמעת, טריסטן מתעורר, ובהתרגשותו הוא קורע את ה[[תחבושת|תחבושות]] מעל פצעיו. איזולדה מגיעה לפגוש את אהוב ליבה. טריסטן נופח את נשמתו כאשר שמה של אהובתו על שפתיו. איזולדה מתמוטטת לצידו של טריסטן כאשר ספינה נוספת מגיעה וממנה יורדים המלך, האביר מלוט והמשרתת. ידידו של טריסטן סבור כי הם הגיעו במטרה להרוג את טריסטן, מסתער על האביר מלוט. המלך מנסה להפריד ביניהם אך השניים הורגים זה את זה. המלך מבכה את מותו של טריסטן ומספר כי המשרתת גילתה לו את מעשה שיקוי האהבה, והגעתו היא במטרה לאפשר את האיחוד בין השניים. איזולדה מתעוררת מעלפונה, מספרת כי חזתה את חזרתו של טריסטן מהמתים, ומתה.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{אופרות של וגנר}}
 
37,097

עריכות