ויקיפדיה

טריסטן ואיזולדה (אופרה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
[[קובץ:John william waterhouse tristan and isolde with the potion.jpg|שמאל|ממוזער|טריסטאן ואיזולדהה, ציור מאת [[ג'ון ויליאם ווטרהאוס]], ([[1916]])]]
'''טריסטן ואיזולדה''' (ב[[גרמנית]]: '''Tristan und Isolde''') היא [[אופרה]] בשלוש מערכות מאת '''ריכרד וגנר''' אשר כתב גם את ה[[ליברית]]. עלילת האופרה מבוססת בעיקר על סיפור האגדה ה[[רומנטיקה|רומנטית]] מן [[המאה ה-12]] '''"טריסטן"''' מאת [[גוטפריד פון שטרסבורג]], שהיה מגדולי המשוררים הגרמניים ב[[ימי הביניים]]. העבודה על היצירה נמשכה בין השנים 1857-18591857–1859 והיא הוצגה לראשונה ב-10 ביוני 1865 במינכן בניצוחו של [[הנס פון בילוב]].
 
ביצירתו את האופרה, הושפע וגנר במיוחד מספרו של הפילוסוף [[ארתור שופנהואר]] "העולם כרצון וכדימוי" (Die Welt als Wille und Vorstellung), אך גם מהרומן שניהל עם המשוררת מתילדה ווסנדונק (Mathilde Wesendonck)
שורה 12:
בשנת 1854 השלים את טיוטת הליברית של טריסטן ואיזולדה על פי כתביו של פון שטרסבורג אך רק באוגוסט 1857 החל בבניית היצירה האופראית. לצורך כך עבר להתגורר בבית כפרי באחוזתו של ווסנדונק ובמקביל ניהל רומן עם אשתו ושילב באופן בלתי מקובל אצלו, שניים משיריה ביצירתו. ביולי 1858 נאלץ וגנר להעתיק שוב את מגוריו ל[[וונציה]] לאחר שהרומן הסודי שניהל התגלה והמשיך שם בכתיבת האופרה. במרץ 1959 נאלץ וגנר, שעדיין נחשב כמבוקש נמלט, להעתיק שוב את מגוריו והפעם ל[[לוצרן]] שם השלים באוגוסט 1859 את כתיבת היצירה.
 
לאחר השלמתה הציע וגנר להציג את עבודתו למספר בתי אופרה אך זו התגלתה כקשה מאד לביצוע, ולא הצליחה להגיע לידי מימוש על ידם גם לאחר מספר רב של ניסיונות הפקה. לאחר שבאופרה של [[וינה]] נעשו למעלה מ-70 חזרות בין השנים 1862-18641862–1864 טריסטן ואיזולדה טרם הוצגה.
הצגת הבכורה נערכה לבסוף רק ביוני 1865 בתיאטרון הלאומי במינכן לאחר שוגנר הפך לחביבו של [[לודוויג השני, מלך בוואריה]] שהשקיע משאבים כספיים רבים בהפקת האופרה. בחודש יולי 1865 לאחר ארבע הופעות בלבד, נפטר הזמר שגילם את טריסטן, עובדה שעוררה שמועות כי מותו קשור במאמץ שנדרש ממנו לצורך התפקיד. בעקבות מותו, נקלעה גם אשתו שגילמה את איזולדה למשבר נפשי וחדלה מלהופיע עוד.
 
==השפעה מוזיקלית==
האופרה טריסטן ואיזולדה נחשבת לאבן דרך בהתפתחות המוזיקה הקלאסית המערבית וזאת בשל השימוש החדשני שעשה וגנר במגוון רחב ויחודי של [[צבעוניות (מוזיקה)|צבעוניות]], [[הרמוניה]] ו[[פוליפוניה]]. ה[[אקורד]] הראשון ביצירה המכונה "[[אקורד טריסטן]]" מסמל באופן ברור את המעבר מ[[הרמוניה טונאלית]] מסורתית ל[[אקורד דיסוננטי]].
 
: <score lang="lilypond" override_ogg="Wagner Tristan opening (orchestral).ogg">
{
{
\new PianoStaff <<
\new Staff <<
\new Voice \relative c'' {
\clef treble \key a \minor \time 6/8
\voiceOne \partial8 r8 R2. \once \override NoteHead.color = #red gis4.->(~ gis4 a8 ais8-> b4~ b8) r r
}
}
\new Voice \relative c' {
\override DynamicLineSpanner.staff-padding = #4.5
\once \override DynamicText.X-offset = #-5
\voiceTwo \partial8 a\pp( f'4.~\< f4 e8 \once \override NoteHead.color = #red dis2.)(\> d!4.)~\p d8 r r
}
}
>>
>>
\new Staff <<
\relative c {
\clef bass \key a \minor \time 6/8
\partial8 r8 R2. \once \override NoteHead.color = #red <f b>2.( <e gis>4.)~ <e gis>8 r r
}
}
>>
>>
>> }
</score>
 
 
האופרה ידועה בשל המגוון הרחב והבלתי מקובל עד לאותו הזמן של פרקטיקה הרמונית כמו למשל השימוש התכוף בשני אקורדים רצופים של [[טריטון (מוזיקה)|טריטון]], וכן השימוש ב[[השעייה הרמונית]] לצורך יצירת מתח הנובע מחשיפת המאזין לסדרה בלתי נגמרת של [[קדנצה (הרמוניה)|קדנצות]]. בעוד שהשימוש בכלים הרמוניים אלה החל כבר אצל מלחינים ב[[תקופת הרנסאנס]], הרי שוגנר היה מבין הראשונים לשלב אותם לכל אורך היצירה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טריסטן_ואיזולדה_(אופרה)"