ניקולאוס קופרניקוס – הבדלי גרסאות

| תמונה = [[קובץ:Nikolaus Kopernikus.jpg|מרכז|200px]]

| מקום לידה = [[טורון]], [[פרוסיה המלכותית]]

'''ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס''' ({{שם בשפת המקור|שם=Mikołaj Kopernik|שפה=פולנית}}, ב[[לטינית]]: '''Nicolaus Copernicus'''; {{כ}} [[19 בפברואר]] [[1473]] - [[24 במאי]] [[1543]]) היה [[אסטרונום]], [[מתמטיקאי]] ו[[איש אשכולות]] בן תקופת ה[[רנסאנס]], נתין נסיכות-ה[[בישוף]] של וארמייה. ידוע כמי שפיתח את [[המודל ההליוצנטרי]] (שלפיו [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] סובבים את [[השמש]]), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה [[מדע]]ית. תפקידיו הרשמיים היו בווארמייה שב[[פרוסיה המלכותית]] כאיש [[כנסייה]] (שימש כקאנון - פקיד בקתדראלה), [[מושל]], [[משפטן]], [[אסטרולוג]] ו[[רופא]]. [[אסטרונומיה]] הייתה עיסוק צדדי ו[[תחביב]] שלו. ה[[תאוריה]] שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז [[מערכת השמש]], בניגוד ל[[המודל הגאוצנטרי|מודל הגאוצנטרי]] (ששם את [[כדור הארץ]] במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר ב[[היסטוריה של המדע|היסטוריה]], והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את [[המהפכה המדעית]] המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.

 

קופרניקוס נולד ב-[[1473]] ב[[עיר]] [[טורון]] שב[[פרוסיה המלכותית]], אז ברית נחלות אוטונומיות שהייתה כפופה ל[[ממלכת פולין (1385–1569)|מלך פולין]]. אביו ניקולאס, אזרח [[קרקוב]] ([[עיר בירה|בירת]] פולין דאז), עבר לשם ב-[[1460]] ונעשה ל[[אזרח]] מכובד בטורון לאחר המלחמה עם [[האבירים הטבטונים]]. הוא היה [[סוחר]] [[נחושת]] עשיר, שמת כשקופרניקוס היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה היא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש [[כנסייה]] ואחר-כך הנסיך-[[בישוף]] של [[וארמייה]], גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדז'יי נעשה ל[[כומר]] ב[[פראואנבורג]]. אחותו, ברברה, נעשתה ל[[נזיר (נצרות)|נזיר]]ה [[בנדיקטינים|בנדיקטינית]], ואחותו האחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גֶרטנר.

 

ב-[[1514]] הוא כתב את ה"[[קומנטריולוס]]" (''Commentariolus'') – טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ה[[היפותזה]] ה[[המודל ההליוצנטרי|הליוצנטרית]], ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.

 

 

ב-[[1533]] העביר יוהאן וידמנשטטר (Widmanstetter), מזכירו של ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-[[1536]] התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים ב[[אירופה]]. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. ה[[קרדינל]] ניקולאוס משנברג מקפואה, [[ארכיבישוף]] [[קפואה]], שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.

האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולוטיוניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום [[מוות|מותו]], כך שהוא יכול היה להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מה[[תרדמת]] שהיה שרוי בה, הסתכל ב[[ספר]], ומת בשלווה.

 

 

רבות נכתב על [[התאוריה ההליוצנטרית|התאוריות ההליוצנטריות]] המוקדמות. [[פילולאוס]] (בתחילת [[המאה ה-4 לפנה"ס]]) היה מהראשונים שהציעו כי הארץ נעה, כנראה בהשראת התאוריות של [[פיתגורס]] על הגלובוס העגול.

 

החיבור של האסטרונום ה[[אסלאם|מוסלמי]] בן [[המאה ה-14]], [[אבן אל-שאטיר]], כולל תצפיות וחישובים הדומים לאלה של קופרניקוס, ויש שהציעו כי קופרניקוס הושפע ממנו.

 

התאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים" (''De revolutionibus orbium coelestium'') בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.

 

החידוש של קופרניקוס היה מהפכה מדעית. [[עמנואל קאנט]], לדוגמה, ראה את המשמעות הסמלית של המהפכה הקופרניקאית, כשהוא רואה אותה כמייצגת את הדעה שה[[רציונליות]] האנושית היא המקור האמיתי לתופעות הנצפות. גם פילוסופים מודרניים רואים משמעות פילוסופית רבה בקופרניקניזם.

 

פסלו של קופרניקוס, מעשה ידי הפסל הדני ברטל ת'ורוואלדסן, ניצב בחזית ארמון סטאשיץ בוורשה, משכנה של האקדמיה הפולנית למדעים. על שמו נקראו [[מכתש פגיעה|מכתש]] קופרניקוס על ה[[ירח]] ועל ה[[מאדים]] וכן [[אסטרואיד]] 1322. בינואר [[2010]] הוחלט כי היסוד הכימי שנקרא בעבר אונונביום ייקרא על שמו של קופרניקוס - [[קופרניקיום]]. בעיר [[ולבז'יך]] שב[[פולין]] הוקם [[בית ספר תיכון|תיכון]] על שמו, ובעיירה [[לובין (עיר)|לובין]] הוקמה [[אוניברסיטה]] על שמו. גם שדה התעופה בעיר [[ורוצלב]] נקרא על שמו.