תלמי יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonathan33 (שיחה | תרומות) ←הערות שוליים: הוצאתי את הקטגוריות והתבניות שמתאימות ל[[תלמי יוסף |
←היסטוריה: הרחבה, הוספת מקורות |
||
שורה 15:
== היסטוריה ==
תלמי יוסף בפתחת שלום הוקמה עבור מתיישבי [[תלמי יוסף (סיני)|תלמי יוסף]] בסיני שפונו ממנה בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]. סיכום על הקמת היישוב החדש בפתחת שלום הושג עוד בשנת 1979, ובכך [[תלמי יוסף (סיני)|תלמי יוסף]] בסיני הייתה מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף ל[[חבל שלום]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם|1979/12/30|00206}}}}. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה|1980/06/04|00209}}}}. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו, אולם גיוס המשפחות נתקל בקשיים בגלל שהזכאים לפיצויים, שהגיעו למושב בסיני לפני אוקטובר 1978, נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית|1980/09/21|01500}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם גולן|קח את הכסף וברח|1980/12/19|06401}}}}.
אחרי פינוי סיני במאי 1982 המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב|1982/10/22|02700}}}}.
בשנת 1983 נקלעו המושב, יחד עם שאר המושבים בחבל שלום, לחובות. זאת עקב ירידה במחירי הירקות, זינוק ב[[אינפלציה]] ומגבלה על מכסות הייצור{{הערה|{{דבר|אמיר רוזנבליט| ישובי פיתחת שלום במשבר: 600,000 שקל חוב למשפחה|1983/11/27|01000}}}}{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|תושבי פיתחת שלום:"משרד החקלאות מוליך שולל"|1984/09/05|00608}}}}. לאחר שהפגינו ב[[מעבר רפיח]] הובטח לתושבים סיוע מידי{{הערה|{{מעריב||מפגיני חבל שלום פינו מעבר הגבול ברפיח|1984/07/17|03201}}}}{{הערה|{{מעריב||מיליון וחצי דולר יוזרמו מייד לסייע לפיתחת שלום|1984/07/22|01108}}}}, אך הקשיים נמשכו{{הערה|{{מעריב||5 ישובי פיתחת רפיח התבצרו במסוף רפיח|1986/05/26|00603}}}} לאחר שבעקבות [[האינתיפאדה הראשונה]], לא יכלו להעסיק פועלים מעזה{{הערה|{{מעריב|אורי בינדר|האיסור על פועלי עזה לעבוד בישראל גורם נזקים כבדים לישובי פיתחת רפיח|1989/05/19|00508}}}}. רוב חובות מושבי חבל שלום נמקחו אחר כך ב[[הסדר חובות המושבים]]{{הערה|{{גלובס|עו"ד משה באדר|הקרקע נשמטת מתחת לאגודה|823680|12 באוגוסט 2004}}}}.
התושבים מתפרנסים מ[[חקלאות]]. במושב נמצאת חוות "שביל הסלט", שבה מדגימים למבקרים שיטות מודרניות לגידול ירקות והפרחת [[יונת דואר|יוני דואר]].▼
בשנת 2000, הוכרז על תוכנית הרחבה למושב, שמנה אז 40 משקים ברחוב אחד, הוחלט על הקמת רחוב שני בו נחלות בשטח 10 דונם{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|תוכנית הרחבה בתלמי יוסף|458691|24 בדצמבר 2000}}}}. בשנת 2006 אישר מינהל מקרקעי ישראל את ההרחבה לאחר שחרור שטחי אש לטובת שטחים חקלאיים נוספים, ולאחר שמשרד החקלאות אישר מכסה חדשה של 1.4 מיליון קוב מים למושב{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|המינהל אישר איוש נחלות במושבי חבל שלום|1000087223|30 באפריל 2006}}}}.
==כלכלה==
▲התושבים מתפרנסים מ[[חקלאות]]. במושב נמצאת חוות "שביל הסלט", שבה מדגימים למבקרים שיטות מודרניות לגידול ירקות והפרחת [[יונת דואר|יוני דואר]]. עוד במקום ישנה חברה הנותנת פתרונות לחקלאות בישראל ובעולם, tiv-habsor.
{{הטבות|פיטורים=ב|מס הכנסה=ב1}}
בשנת 2013, חברת "סאן טים" הקימה מתקן [[תא פוטו-וולטאי|פוטו-וולטאי]] להפקת חשמל בהיקף 9 מגוואט בשטח של כ-150 דונם על קרקעות המושב{{הערה|{{גלובס||סאן טים תשקיע 100 מיליון שקל בהקמת מתקן פוטו-וולטאי|1000782936|6 בספטמבר 2012}}}}. בשנת 2017 רכשה חברת "אלומיי קפיטל" את המתקן תמורת 39 מיליון שקל{{הערה|{{גלובס||אלומיי רוכשת מתקן סולארי בתלמי יוסף תמורת 39 מיליון שקל|1001191649|7 ביוני 2017}}}}.
==קישורים חיצוניים==
| |||