ויקיפדיה

פריג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[מיתולוגיה נורדית|מיתולוגיה הנורדית]], השמות פריג (Frigg ב[[נורדית עתיקה]]), פריה{{הערה|כאן יש להבדיל את פריג מ[[פריה]] שבתעתיק לעברית נכתבת באותה צורה}} (Frija ב[[גרמנית|גרמנית עילית עתיקה]]), פראה (Frea ב[[לומברדית]]), ופריגה (Frige ב[[אנגלית עתיקה]]) מתייחסים לאלה מסוימת. בכמעט כל המקורות היא מתוארת כאשתו של [[אודין]]. במקורות גרמניים עיליים ונורדים עתיקים, היא גם קשורה לאלה פולה (Fulla). השמות ליום שישי באנגלית "Friday", ובגרמנית "Freitag", נושאים את שמה, .
 
פריג מתוארת כאלה שמיוחסת לראיית הנולד ו[[חוכמה]] במיתולוגיה הנורדית, הפלג הצפוני ביותר והמתועד ביותר ב[[פגאניזם גרמאני|פגאניזם הגרמאני]]. פריג היא אשת האל המרכזי אודין והיא שוכנת בהיכל [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצי]] בשם פנסאליר (Fensalir). היא גם קשורה לאלות האחרות פולה, לופן (Lofn), הלין (Hlín), וגנה (Gná), וגם מיוחסת בצורה מעורפלת לאדמה, שלפעמים גם מואנשת כישות לא קשורה יורד' (Jörð). לאודין ולפריג היו ילדים. בשל חפיפה תמטית גבוהה בין השתיים, חוקרים רבים מציעים כי האלה פריג קשורה לאלה [[פריה]].
שורה 8:
אופיו של הקשר בין פריג והאלה [[פריה]] (Freyja) בתקופה הפרוטו-גרמאנית אינו ברור, ולא ברור אם במקור היו אותה אלה. חשוב לציין כי במיתולוגיה הנורדית מדובר היה באלות נפרדות (שתיהן מופיעות באותם טקסטים), ושבאופן כללי אין מספיק ראיות כדי לקבוע בדיוק מה הקשר ביניהן, או איפה ומתי היו בעצם אותה אלה והתפצלו זו מזו.
 
המילה ליום שישי באנגלית, "Friday", מקורה במילה ב[[אנגלית עתיקה]] Frīġedæġ, שמשעותה "יום פריג", וכן עם המילה בגרמנית ליום שישי, "Freitag", שמקורה במילה ב[[גרמנית עילית עתיקה]] "frîatac".
 
בנורווגיה ובשבדיה, מקומות רבים נקראים בשם פריג ובצורות אחרות המתייחסות אליה, אך המצב אינו כזה בדנמרק.
שורה 15:
===מקור שבט הלומברדים===
 
[[מקור שבט הלומברדים]] {{אנ|Origo Gentis Langobardorum}} שנכתב במאה ה-7 ו[[היסטורית הלומברדים]] {{אנ|History of the Lombards}} שנכתב במאה ה-8 על ידי [[פאולוס הדיאקון]] ונגזר ממנו (ב[[לטינית]] - Origo Gentis Langobardorum ו-Historia Langobardorum) מתארים מיתוס של מקור ה[[לומברדים]], עם [[גרמאני]] ששלט בשטחים של [[איטליה]] המודרנית. לפי האגדה, "עם קטן" בשם וינילי נשלטו פעם על ידי גמבארה ולה היו שני בנים, יבור ואגיו. ה[[ונלדיםוונדלים]], שנשלטו על ידי אמברי ואסי, באו עם צבאם לוינילי בדרשו שהם ישלמו מס או שיכונו למלחמה. יבור, אגיו, ואמם גמבארה סירבו להצעה. לאחרבעקבות כךזאת, אמברה ואסי התפללו לניצחון על וינילי מאל בשם גודאן, וגודאן השיב: "מי שאראה ראשון בזריחה, לו אתן את הניצחון".
 
באותו הזמן, יבור ואגיו קראו לאלה פראה, אשתו של גודאן. פראה ייעצה להם ש"בזריחה הוינילי יבואו, ונשותיהם, כששערן מורד לפניהן כזקן יבואו עם בעליהן". בזריחה, פראה סובבה את מיתן גודאן כך שתפנה מזרחה והעירה אותו. גודאן ראה את הוינילי, ונשותיהן המשופמות, ושאל "מיהם אלו, בעלי הזקנים?". פראה השיבה לגודאן "כמו שנתת להם את שמם, תן להם גם את ניצחונם". גודאן עשה בדיוק כך "כדי שהם יגנו על עצמם לפי הדרכתו וישיגו ניצחון". מאז והלאה הוינילי נודעו כלאנגובארדים (לומברדית: "בעלבעלי הזקן הארוך").
 
===לחש מרזבורג השני===
שורה 74:
===אדה פרוזאית===
 
פריג מוזכרת רבות באדה הפרוזאית, שאותה חיבר [[סנורי סטורלוסון]] במאה ה-13. פריג מוזכרת בהקדמה, שבה הכותב מתאר את האלים הנורדיים בצורה [[אוהמרוס|אוהמריסטית]]. הכותב מתאר את פריג כאשתו של אודין, ובדרך של [[אטימולוגיה עממית]] הוא ליחסמיחס את המילה פריג למילה שקשורה ל[[לטינית]] (שרחוקה מהשפות הגרמאניות) Frigida. ההקדמה מוסיפה גם כי לאודין ולפריג היו יכולות נבואתיות.
 
בחלק הבא של האדה הפרוזאית, "תרמיתו של גילפי" (Gylfaginning) האר ("גבוה") מספר לגאנגלרי (המלך גילפי במסווה) שפריג, בתה של פיורגין, נשואה לאודין ושה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]] הם צאצאים של הזוג, ומוסיפה שהארץ (שמואנשת על ידי יורדין, Jörðin) הייתה בתו של אודין והאישה שלו. לפי האר, לשניים היו ילדים רבים, והבכור היה האל הנועז [[ת'ור]].
שורה 80:
מאוחר יותר בתרמיתו של גילפי, אודין שואל על ה-ásynjur, מונח בנורדית עתיקה המתייחס לאלות. האר עונה לו שהרָמָה ביותר מביניהן היא פריג ושרק [[פריה]] בדרגה הכי גבוהה, ביחד איתה. פריג שוכנת בפנסאליר שאותו האר מתאר כ"מפואר ביותר". בחלק הזה בתרמיתו של גילפי, מזכירים את פריג גם כשמדברים על הקשר שלה עם ásynjur אחרות. פולה (Fulla) נושאת את קופסת פריג האפורה, שומרת על ההנעלה שלה, וסודותיהן משותפים. לאלה לופן (Lofn) ניתן "אישור" מיוחד מפריג ואודין לארגן זיווגים בין גברים ונשים, ואת הלין (Hlin) פריג מחייבת לשמור על מי שפריג חושבת שראוי להגנה כזו.
 
בחלק ה-49 של תרמיתו של גילפי, מסופר סיפור על בנה של פריג, [[באלדר]]. לפי האר, לבאלדר פעם החלו להופיע חלומות על שהצביעו על כך שחייו בסכנה. כשבלדר סיפר זאת לאֶסיר, הם החליטו על התאספות, þing {{אנ|(Thing (assembly}}, והחליטו שהם יבקשו חסינות של באלדר מכל הסכנות האפשריות. בעקבות זאת, פריג קיבלה הבטחות מהיסודות, הסביבה, מחלות, חיות, אבנים, ועוד. עכשיו כשהבקשה הייתה מוצלחת, האלים שעשעו עצמם עם זה שבאלדר כעת היה בלתי פגיע, לא משנה מה הם עשו לו, לא נגרם לו נזק. [[לוקי]] גילה זאת ולא היה מרוצה ממה שקרה, אז כאשר הוא מתחזה לאישה, הוא הלך אל פריג בפנסאליר.
 
שם, פריג שואלת את המבקרת מה האסיר עושים בהתאספות. האישה אומרת שהאסיר יורים על באלדר אך לא נגרם לא נזק. פריג מסבירה כי נשקים ועץ לא יפגעו בבאלדר, משום שהיא קיבלה שבועות מכולם. האישה שואלת את פריג אם כל הדברים נשבעו שלא לפגוע בבלאדר, ופריג עונה לה שיש יוצא דופן אחד: "יש נבט של עץ ממערב לולהאלה. שמו [[דבקון]]. הראהנראה לה שהיה צעיר מדי בשביל שתבקש שבועה. במידית, לוקי נעלם.
 
עכשיו כשבידיו הדבקון, לוקי מגיע להתאספות של האסיר ומשטה באל העיוור [[הוד'ר]] (Höðr), שירה בחץ שבראשו הדבקון. החץ עובר הישר דרך באלדר והורג אותו, מה שמזעזע את האסיר. מרוב שהיו מזועזעים והלומים, האלים תחילה יכלו רק לבכות מצערם. פריג קמה ושואלת בהכרזה "מי כאן מבין האסיר שרוצה לזכות בכל אהבתי שמוכןמוכן לרכב אל [[הל (מיתולוגיה)|הל]] ולבקש ממנה פדיון על באלדר".
 
[[הרמוד]], (Hermóðr), אח של באלדר, מסכים לבקשתה של פריג ומגיע להל. בו זמנית, לבאלדר עורכים הלוויה מפוארת שאליה מגיעים ישויות רבות, כשהחשובים ביותר מביניהן הם אודין ופריג' הוריו. בזמן ההלוויה, [[נאנה]], אשתו של באלדר, מתה מרוב צער וגוויתה ממקמת ביחד עם באלדר ב[[שריפת גווייה|מדורה]]. הרמוד מוצא את את באלדר ונאנה ב[[הלהיים]]. הרמוד משיג הסכם על החזרה של באלדר ונאנה, ביחד עם הרמוד, שולחת מתנות לפריג ולפולה. הרמוד חוזר לאסיר ומספר להם על מה שקרה. למרות הכל, ההסכם בסוף לא מתממש בגלל השחתה של [[ענק נורדי|ענק]] בשם ת'וק (Þökk "תודה"), שמתואר שהוא כנראה לוקי במסווה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פריג"