טלוויזיה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 79:
===HOT הטלוויזיה בכבלים===
{{ערך מורחב|HOT}}
בסוף שנת 1989 החלה חברת מת"ב לבצע בעיר בת ים פעילות של [[טלוויזיה בכבלים]] באופן חוקי בישראל{{הערה|{{מעריב|טל שחף|הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים|1989/11/09|01600}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חולקה ישראל ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל-6 חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים: "'''תבל - תשדורת בינלאומית לישראל'''", "'''מתב - מערכות תקשורת בכבלים'''", "'''ICS'''" (ששינתה בהמשך את שמה ל"'''עידן'''"), "'''ערוצי זהב'''", "'''גוונים'''" ו-"'''כבל נט'''"{{הערה|דן כספי ויחיאל לימור, [http://www.amalnet.k12.il/Commun/RightMenu/Communication/TikshoretHevra/MaamarimTV/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D.htm טלוויזיה בכבלים], בציטוט מהספר "המתווכים" - אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, עמ' 127–131 הוצאת עם עובד, באתר עמלנט{{קישור שבור|21.08.2018}}}}. כל אחת מהן פעלה כ[[מונופול]] במספר אזורי זיכיון בארץ ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו. בפועל, שיתפו החברות פעולה לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת אשר נקראה ICP, וב-2003 הוחלף שמה ל-HOT Vision{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision|754113|23 בדצמבר 2003}}}}. אחרי שנה החברה נסגרה וכל פעילותיה עברו לחברת האם, הוט{{הערה|1=רוני רחמני, [http://web.archive.org/web/20041119000756/http://www.
▲בסוף שנת 1989 החלה חברת מת"ב לבצע בעיר בת ים פעילות של [[טלוויזיה בכבלים]] באופן חוקי בישראל{{הערה|{{מעריב|טל שחף|הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים|1989/11/09|01600}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חולקה ישראל ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל-6 חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים: "'''תבל - תשדורת בינלאומית לישראל'''", "'''מתב - מערכות תקשורת בכבלים'''", "'''ICS'''" (ששינתה בהמשך את שמה ל"'''עידן'''"), "'''ערוצי זהב'''", "'''גוונים'''" ו-"'''כבל נט'''"{{הערה|דן כספי ויחיאל לימור, [http://www.amalnet.k12.il/Commun/RightMenu/Communication/TikshoretHevra/MaamarimTV/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D.htm טלוויזיה בכבלים], בציטוט מהספר "המתווכים" - אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, עמ' 127–131 הוצאת עם עובד, באתר עמלנט{{קישור שבור|21.08.2018}}}}. כל אחת מהן פעלה כ[[מונופול]] במספר אזורי זיכיון בארץ ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו. בפועל, שיתפו החברות פעולה לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת אשר נקראה ICP, וב-2003 הוחלף שמה ל-HOT Vision{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision|754113|23 בדצמבר 2003}}}}. אחרי שנה החברה נסגרה וכל פעילותיה עברו לחברת האם, הוט{{הערה|1=רוני רחמני, [http://www.primetime.co.il/community/showthread.php?t=4410 הסתיים עידן ICP: חברת HOT VISION חדלה מלהתקיים וכל פעילותיה הועברו ל-HOT]{{קישור שבור|21.08.2018}}}}. ביישובי יהודה ושומרון, פעלה חברת הכבלים "כבלתק" שהפיצה את השידורים בשיתוף עסקי עם "ערוצי זהב". עם השנים, התמזגו החברות זו עם זו: חברות "תבל" ו"גוונים" התמזגו לחברת "תבל דיגיטל", חברת "עידן" נבלעה בתוך "ערוצי זהב", ומאוחר יותר התמזגו כל חברות הכבלים ("תבל דיגיטל", "ערוצי זהב" ו"מתב") לחברה אחת - "HOT", שבנוסף רכשה את התשתית של חברת "כבלתק" ובכך השלימה את פריסתה הארצית. קצב החדירה של השידורים בכבלים בישראל היה מהמהירים בעולם – תוך 5 שנים התחברו לטלוויזיה בכבלים כ־70 אחוז מבתי האב בישראל. מימון השירות נעשה באמצעות דמי מנוי. בסוף שנת [[2013]] עמד מספר לקוחות הטלוויזיה של "HOT" על כ-875 אלף{{הערה|{{ynet|אופיר דור, כלכליסט|HOT: מספר העובדים נחתך בחצי ב-2013|4499042|14 במרץ 2014}}}}.
מתחילת דרכם שדרו חברות הכבלים בעשרות ערוצים, ומספר זה גדל במשך השנים. בנוסף מציעה חברת "HOT" שירותי [[וידאו על פי דרישה]] (VOD), שבאמצעותו יכול המנוי לצפות בתוכן טלוויזיוני, כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, לפי בחירתו, מתוך מאגר רחב של סרטים.
| |||