טבילה לנצרות – הבדלי גרסאות

{{נצרות}}

{{בעבודה}}

 

== מקור הטקס ==

 

הראשון שהשתמש בטבילה כסמל לנקיון הגוף והנפש היה [[יוחנן המטביל]]<nowiki> שטען כי יום הדין קרב וכי הדרך היחידה להנצל היא על ידי חזרה בתשובה מהחטאים. הטבילה היא הדך לטהר את הגוף והנפש. ישו עצמו נטבל על ידי יוחנן "וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל הַיַּרְדֵּנָה אֶל יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל עַל יָדוֹ: וְיוֹחָנָן חָשַׂךְ אוֹתוֹ לֵאמֹר אָנֹכִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל יָדֶךָ וְאַתָּה בָּא אֵלַי: וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַנִּיחָה לִּי כִּי כֵן נָאֲוָה לִשְׁנֵינוּ לְמַלֵּא כָּל הַצְּדָקָה וַיַּנַּח לוֹ: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחו לוֹ וַיַּרְא אֶת רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו:" (הבשורה על פי מתַי ג, 15- 13). ישו עצמו ציווה על מאמיניו להמשיך במצוות ההטבלה : "וְאַתֶּם לְכוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם וַעֲשׂוּ תַלְמִידִים וּטְבַלְתֶּם אֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם [...]:" (הבשורה על פי מתַי כח, 20- 19). </nowiki>

[[נצרות אורתודוקסית|בכנסיות האורתודוקסיות]], ב[[נצרות מזרחית קתולית|כנסיות קתוליות־מזרחיות]] ובכמה זרמים [[פרוטסטנטים]] מטבילים את כל הגוף. אצל האורתודוקסים נוהגים להוסיף מעט שמן למי הטבילה. בכנסיות ה[[נצרות קתולית|קתוליות]] וה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] מזליף ה[[כומר]] המקיים את הטקס שלוש פעמים מים שקודשו בברכת כהן דת על קדמת ראשו של הנטבל, ומכניס אותו לכנסייה "בשם [[האל האב (נצרות)|האב]], [[ישו|הבן]] [[רוח הקודש (נצרות)|ורוח הקודש]]". הטקס מתקיים בדרך כלל מספר שבועות אחרי הלידה. בכנסיה הקתולית ולרוב גם בזו הפרוטסטנטית מתקיים הטקס ביום ראשון והוא מהווה חלק מטקס ההודיה של יום א' שבו נוכחת כל הקהילה וכך הוןפך הטקס למעין קבלה לקהילה ואישור השתייכות המשפחה והמצטרף החדש אל קהילת המאמינים. בגלל עריכת הטקס ביום ראשון תוך כדי התפילות יש חיזוק לחשיבות הטבילה כקבלה לדת.כדי להדגיש את חשיבות הסקרמנט מקבלים ההורים הדרכה מן הכומר על חשיבות התפילה בדרך כלל מספר ימים לפני הטקס. אל הטקס מגיע התינוק כשהוא נישא על ידי הוריו ומלווה בסנדקים ([[הורי הטבילה]]) שאינם קרובי משפחה ישירים המתחייבים בשם התינוק לקיים את מצוות ויסודות הנצרות. הסנדקים גם עונים לשאלות הכומר בשם התינוק , ומצהירים בשמו על האמונה ( credo [[אני מאמין (תפילה נוצרית)|אני מאמין תפילה נוצרית)]] ואף אומרים בעבורו את תפילת [[Pater nostre]] (אבינו שבשמיים). הסנדקים הם אלו שמתחייבים ללמד את הנטבל את עיקרי האמונה הנוצרית. אחר כך מוודא הכומר שאכן הם רוצים להטביל את הילד ואז נערכת הטבילה עצמה: הכומר אומר: "אני מטביל אותך, [שם התינוק], בשם האב, הבן ורוח הקודש." ומיד הוא מטביל את התינוק במים או מטפטף מים על מצחו, וחוזר על פעולה זאת שלוש פעמים. כשמדובר בהטבלה על ידי יציקת מים, נהוג שההורים או הסנדקים אוחזים בילד. וכשמדובר בטבילת כל הגוף הם מוציאים אותו מהמים. ברגע זה הקהל פוצח בשירה. לאחר ההטבלה אומר עורך הטקס לילד הנטבל: "האל, האב של אדוננו יֵשוּע המשיח, שיחרר אותך מחטא, העניק לך לידה חדשה באממצעות המים והרוח הקדוש, וקיבל אותך לעם הקודש שלו." אז הוא מוֹשֵחַ על קודקו ראשו של התינוק שמן מקוּדש בעל ריח טוב, והתינוק מולבש בבגדים לבנים המסמלים טהרה. כוהן הדת נותן לאחד ממלוויו של התינוק נר שהודלק מ[[נר הפסחא]]- נר גדול שהדלקתו פותחת כל שנה את טקס ההודיה של חג הפסחא. בהרבה מהכנסיות הקתוליות קיימת קפלת טבילה מיוחדת הקרויה בפטיסטריום הבנויה בדרך כלל בצורה [[מתומן|מתומנת]], רמז לשמונה ימים מהלידה לטבילה ולתחיית [[ישו]] ביום השמיני לכניסתו ל[[ירושלים]].

 

 

בזרם האורתודוקסי נערך לאחר סקרמנט ההטבלה סקרמנט נוסף, הקרוי [[כריסמטיה]]- משיחה בשמן הקודש. גם סקרמנט זה ניתן לאדם פעם אחת בחייו, והוא מסמל את ירידתה של רוח הקודש על האדם. לאחריו משתתף התינוק בסקרמנט ההודיה - הוא מקבל טיפה מהיין המסמל את דמו של יֵשוּ