רצח יצחק רבין – הבדלי גרסאות

התקופה שלאחר חתימת [[הסכמי אוסלו]] הייתה תקופה סוערת בישראל. [[טבח מערת המכפלה]] וגל של [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] בישראל בשנים [[1994]]–[[1995]], שבהם נרצחו עשרות אנשים, עוררו קרע חריף בין הימין לשמאל. הימין האשים כי מדיניות ה[[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלה]] בראשות יצחק רבין מובילה ל[[פיגוע]]י [[טרור פלסטיני]], ומסע ציבורי נרחב נוהל נגד מדיניות הממשלה ונגד רבין, שעמד בראשה. כמה אנשי ימין, בהם חברי כנסת, טענו כי הממשלה, שהייתה [[ממשלה צרה]], אינה לגיטימית ומתחו עליה ביקורת חריפה, אגב השוואת פעולותיה לאלו של [[משתפי פעולה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה|משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית]].{{הערה|[[רחבעם זאבי]]: "זו ממשלה לא שפויה שהחליטה לאבד את מדינת ישראל לדעת... ממשלה מופקרת, כנועה, מבולבלת, בוגדנית, מטורפת, אחוזת דיבוק של ויתורים והתחסלות מרצון; ממשלה מטושטשת שיצאה מדעתה, תועת רוח ומתבוללת, מפריחה בלונים וחובקת בכוח פרסים נובלים; ממשלה שהוכתה בשיגעון ושנשתבשה דעתה", [[נדב שרגאי]], [[הארץ]], 6 באוקטובר 1995}}{{הערה|[[אריאל שרון]]: "בכל פעם שאני שומע את ההצעה הנוראה שהציע [[אייכמן]] ל[[ישראל קסטנר|קסטנר]] ול[[יואל ברנד]], של "דם יהודים תמורת משאיות", עולה דמי לראשי... כאשר אני רואה היום את העסקאות שמבצעת ממשלה זו עם ראשי הטרור של [[אש"ף]], מתוך אמונה איוולת שזה יציל חיי יהודים, אני מזדעזע באותה מידה","שב"כ בין הקרעים" מאת [[כרמי גילון]], 18 בנובמבר 1994{{ש}}"מה ההבדל בין ועד הקהילה היהודית בגטו לבין הממשלה? שם נאלצו היהודים לשתף פעולה, וכאן הממשלה עושה הכל מרצונה", הארץ, 1 באפריל 1994{{ש}}[[רפאל איתן]]: "מה שקרה ב[[הפיגוע בצומת בית ליד|צומת בית-ליד]] הוא תזכורת ליום השנה ל[[אושוויץ]]... זו ממשלת המשך ל[[בווין]], ממשלת [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]]. לאנשים כאלה היה בעבר כינוי קולע – [[קוויזלינג]]ים. זה הביטוי היאה להם", "ידיעות אחרונות", "שב"כ בין הקרעים" מאת כרמי גילון, 23 בינואר 1995}}

 

 

בעקבות ההתקדמות ב[[הסכמי אוסלו|תהליך אוסלו]] וחתימת [[הסכמי אוסלו#המשך הסכמי אוסלו|הסכם ביניים]] נוסף, שהעניק ל[[פלסטינים]] שלטון עצמי בערים הפלסטיניות הגדולות ובעוד כ־450 כפרים בגדה וברצועה, שוסעה המדינה במחלוקת פנימית עזה. באוגוסט ניסה צעיר לדרדר את מכוניתו של השר [[יוסי שריד]] לתהום,{{הערה|{{הארץ|יוסי שריד|הנואם שאני מציע לעצרת|1.2742396|2 באוקטובר 2015}}}} וב־2 באוקטובר נערך טקס [[פולסא דנורא]] מול ביתו של רבין בירושלים. בליל הדיון על הסכמי אוסלו ב התקיימה [[כיכר ציון#הפגנת הימין נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב'|הפגנת רבבות בכיכר ציון]] ב[[ירושלים]], ששם נאמו ראשי מפלגות הימין. במהלך ההפגנה נשמעו קריאות "בדם ואש את רבין נגרש" ו"מוות לרבין" וכן נשרפו תמונותיו של רבין.{{הערה|[http://www.youtube.com/watch?v=9MTx8O_1hzU&feature=related ‫סרטון המתעד את ההסתה לפני רצח יצחק רבין‬ - YouTube]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בתום ההפגנה צעדו כמה מאות מהמפגינים מהכיכר ל[[משכן הכנסת]] ושם השתוללו באלימות, ניסו לפרוץ לרחבת הכנסת והרסו את מכוניותיהם של שרי הממשלה וחברי הקואליציה.{{הערה|"מאות מפגינים ניסו לפרוץ לרחבה שמול המשכן, וסירבו לבקשת השוטרים והמארגנים להתפנות לגן הוורדים הסמוך. הם השליכו לפידים בוערים על השוטרים, שעצרו כמה מהם לחקירה. המפגינים פגעו במכוניות של שרי הממשלה ושל ח"כים מהקואליציה. את מכוניתו של ראש הממשלה הם הרסו כמעט לחלוטין. נהגו של יצחק רבין סיפר, כי מפגינים הלמו ברכב באמצעות כלים שונים, פגעו בפח וניפצו את הפנסים. לדברי כמה עדים, טיפסו מפגינים על גג המכונית, רקעו עליה ברגליהם והשמיעו קריאות בגנות רבין והממשלה". [[נדב שרגאי]], [[הארץ]], 6 באוקטובר 1995}} [[יו"ר הכנסת]], [[שבח וייס]], שלל מ[[חבר הכנסת]] [[חנן פורת]] את זכות הדיבור במליאה בשל המהומות שהתחוללו בחוץ והורידו מהדוכן בצעקות "תרגיע את האנשים שלך שם שבחוץ". במהלך ההפגנה ולאחריה פורסמה כרזה שיצר קטין, ובה הוצג רבין כשהוא לבוש במדי [[אס אס]], ואחד מעותקיה נמסר לכתב הטלוויזיה [[ניצן חן]] על ידי סוכן [[שירות הביטחון הכללי]] [[אבישי רביב]].

לדברי [[חגי עמיר]], אחיו של יגאל עמיר שסייע לו בהכנות לביצוע הרצח, יגאל עמיר חשש כי ה[[שב"כ]] עוקב אחריו, ועל כן [[מידור|מידר]] את חגי אחיו מפרטים על זמן יציאתו ועל דרך הגעתו למקום העצרת. יגאל עמיר מילא בעצמו את [[מחסנית]] [[אקדח]]ו לסירוגין בכדור מסוג [[הולופוינט]] ובכדור רגיל, מתוך חשש שרבין ילבש [[אפוד מגן]], שאותו כדור ההולופוינט אינו חודר. בתחתית המחסנית סידר יגאל עמיר כדורים מיוחדים שהכין אחיו חגי, שלהם ייחס חגי יכולת חדירה טובה יותר. סמוך למקום העצרת ביצע יגאל עמיר תרגילים שונים כדי לוודא כי אינו תחת מעקב.{{הערה|1=[http://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=129499380525979&id=100003977536148 דברים של חגי עמיר שכתב] [http://www.facebook.com/profile.php?id=100003977536148#!/permalink.php?story_fbid=129573923851858&id=100003977536148 לאחר שחרורו מהכלא ב־2012]}} עמיר הסתיר את [[כיפה (יהדות)|כיפתו]] בכיסו וניסה להתלבש בסגנון דומה לפעיל שמאל, להסוואה.

 

 

בעת שצעד רבין מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה, מלווה במאבטחיו, אנשי [[היחידה לאבטחת אישים]], התקרב עמיר לעבר רבין וירה לעברו שלוש יריות מטווח קצר. שתיים פגעו ברבין, שלא לבש [[אפוד מגן]], במרכז הגוף, ואחת במאבטחו יורם רובין. רבין הוחש אל מכוניתו והובל ל[[המרכז הרפואי תל אביב|מרכז הרפואי תל אביב]], שם נפטר מפצעיו כעבור 40 דקות. עמיר נעצר מייד במקום הרצח לאחר שהמאבטחים והשוטרים השתלטו עליו, בלא שהשתמשו בנשקם.

{{ציטוטון|ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך}}.

 

 

==הלוויה והאבל==

קמפלר מסר את הקלטת שצילם ל[[ועדת שמגר (רצח רבין)|וועדת שמגר]], ועל פי מכתב תודה שקיבל ממנה, לדבריו, סייעה הקלטת רבות לחקירת הרצח.{{הערה|1=קמפלר בראיון עם גדי בלום, '''עיתון תל אביב''', מדור "שורה ראשונה", 26.10.2001. הדף המקורי איננו זמין עוד, אך ניתן לצפות ב[http://web.archive.org/web/20070807001253/http://www.tam.co.il/26_10_2001/shura.htm העתק שלו מתאריך 7.8.2007], באתר [[ארכיון האינטרנט]]}} הקלטת שימשה גם [[דיני ראיות|ראיה]] במשפטו של הרוצח.

 

 

==חקר נסיבות הרצח==