איטניום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גודלי\2
מאין תקציר עריכה
שורה 31:
הבעיה העיקרית (אך לא היחידה בשום פנים) עם האיטניום הייתה [[זמן אחזור|זמן האחזור]] (latency) הגבוה במיוחד של מטמון השלב השלישי שלו, אשר גרם להפחתה דרמטית ברוחב הפס הניתן לשימוש. אינטל נאלצה להשתמש בפתרונות עוקפים לתכנון הבא שלהם, ובאותו זמן הורידה את זמני האחזור של המטמון הראשי והמשני למינימום של כל תכנון מודרני (פרט לPower4 של IBM). כמו כן, הם שדרגו את אפיק בעל 64-ביט ו-266-מגה-הרץ של האיטניום לאפיק של 128-ביט עם 400 מגה-הרץ, דבר ששילש את רוחב הפס של המערכת.
 
הדור השני של שבבי איטניום (איטניום 2) הושקו ביולי [[2002]]. במצב IA-64, ביצועים במספרים שלמים היו הטובים ביותר מכל תכנון בזמן ההשקה, כאשר הביצועים בנקודה צפה היו שניים רק לPower4. מהירויות שעון וגודלי L3 היו 1 ג'יגה-הרץ עם 3 מגה-בית ו-900 מגה-הרץ ו1ו-1.5 מגה-בית. ביצועי X86 אמנם שופרו אך עדיין פיגרו מאחורי מעבדי X86 רגילים; ביצועי איטניום 2 היו דומים לביצועי פנטיום 2 (שיצא לשוק ב-1998).
 
כשנה מאוחר יותר שוחרר תכנון איטניום 2 משופר, בגרסאות של 1.5 ג'יגה-הרץ עם 6 מגה-בית L3, 1.4 ג'יגה הרץ עם 4 מגה-בית, ו1.3 ג'יגה הרץ עם 3 מגה-בית. בזמן השחרור, גרסת ה1.5 ג'יגה-הרץ השיגה את התוצאות הגבוהות ביותר של SpecFP וSpecInt למעבדים בודדים, מבין כל השבבים המופצים.