קרב צ'יקמוגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
בקיץ 1863 יצא רוזקרנס ל[[מערכת טולהומה]], במהלכה התקדם דרום מזרחה ממרפריסבורו, טנסי, ובסידרת תימרוני הטעיה ואיגוף אילץ את בראג לסגת מעמדותיו במרכז טנסי אל עבר העיר צ'טנוגה. בסדרת תמרונים מבריקה, ובעלות של 569 אבידות בלבד לכוחותיו, הצליח רוזקרנס להניס את כוחות המורדים ממרכז טנסי ולהחזיר את שליטת האיחוד לאיזור חשוב ופורה של טנסי. הגנרל המפקד מיג'ור ג'נרל [[הנרי האלק]] והנשיא [[אברהם לינקולן]] התעקשו שרוזקרנס ינוע במהירות וילכוד את צ'טנוגה. כיבוש העיר היה פותח בפני האיחוד את הדרך אל אטלנטה ולב הדרום. צ'טנוגה הייתה צומת רכבות חשוב, עם קווי רכבת צפונה אל נאשוויל במרכז טנסי, נוקסוויל במזרח טנסי (ומשם לווירג'יניה), ודרומה אל אטלנטה (ומשם אל חוף המפרץ). צ'טנוגה הייתה מרכז תעשייתי חשוב ביצור [[ברזל]] ו[[קוק (דלק)|קוק]] (סוג של דלק המשמש בתעשיית הברזל), וישבה על נהר טנסי, אשר היה עורק תחבורה ימי חשוב. צ'טנוגה שוכנת בין מספר הרים ורכסים – הר לוקאאוט, רכס מישיונרי, הר ראקון ורכס סטרינגר'ס – והיוותה עמדה חשובה וניתנת להגנה.
ארמית טנסי של בראג מנתה בסוף יולי 1863 כ-52,000 חיילים, אולם למרות זאת ממשלת הקונפדרציה מיזגה אל תוכה את פיקוד מזרח טנסי, אשר היה בפיקוד מייג'ור ג'נרל סימון באקנר {{אנ|Simon Bolivar Buckner}}. מיזוג זה הוסיף לפיקוד טנסי של בראג כ-17,800 חיילים והביא אותו למצבה של 69,800 חיילים, אולם גם הרחיב את סמכויות הפיקוד שלו צפונה אל איזור [[נוקסוויל]]. מהלך זה הכפיף תחת בראג גנרל שלישי אשר רחש לו מעט כבוד, אם בכלל. לוטננט ג'נרל לאונידס פולק ומייג'ור ג'נרל ויליאם הארדי, שני פקודיו האחרים, כבר הביעו את עוינותם לבראג. יחסו של באקנר אל בראג נבע מפלישתו הכושלת של בראג לקנטקי, מולדתו של באקנר, ב-1862, וכן מן העובדה שבעיקבות המיזוג איבד את עצמאות הפיקוד על גיזרתו. פן חיובי בשינויים האירגוניים שחלו בתקופה זו היה בקשתו של הארדי לעבור מאת בראג לאיזור מיסיסיפי ביולי, אולם הוא הוחלף בלוטננט ג'נרל ד'ה' היל, אשר לא הסתדר עם רוברט א' לי בווירג'יניה.
=== מקור השם ===
| |||