תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פורת (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
פורת (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה|נושא=ספרות|נושא2=מדעי החברה}}
'''PDM - מדריך לאבחון פסיכודינאמי''' ([[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]] של '''Psychodynamic Diagnostic Manual''') הוא מדריך ל[[הערכה פסיכולוגית#התרשמות אבחונית|אבחון נפשי]] של מבוגרים, ילדים ונוער, תינוקות ופעוטות. בניגוד לספרי האבחנות המקובלים בעולם ה[[פסיכיאטריה]], ה-[[DSM]] וה-[[ICD]], הוא אינו נסמך על [[תסמין|תסמינים]] תיאוריים וברי צפייה, אלא על ה[[פסיכודינמיקה]] הנפשיתה[[נפש|נפשית]] - חוויה נפשית, מבנים פנימיים ותימות מרכזיות בנפש. המדריך משמש אנשי טיפול, פסיכולוגים, פסיכואנליטיקאים ופסיכותרפיסטים, ומסתמך על ספרות, מאמרים ומחקרים נרחבים בתחומי המחקר וההגות ב[[פסיכואנליזה]], ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פסיכיאטריה]]. הספר יצא לראשונה בשנת 2006, ובמהדורה שנייה בשנת 2017.
 
== חזון ועקרונות ==
שורה 50:
בחלק זה מוצגים מאמרים שמבססים רקע תאורטי ומחקרי לסיווגים שתוארו בחלקים הקודמים. בארבעת הפרקים הראשונים נסקרים היסודות ההיסטוריים והמושגיים.
 
בפרק הראשון כותב R.S.[[רוברט Wallersteinולרשטיין]] על מקורותיה ההיסטוריים של הנוזולוגיה (סיווג אבחנתי) מבוססת פסיכואנליזה.
 
בפרק השני כותבים  A. Braconnier, N. Guedeney, B. Hanin, F. Sauvagner, J.M. Thurin & D. Widlocher על התאמות ואינדיקציות לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. בין היתר נסקרים עבודתם ומושגיהם של פרויד, גלובר Glover, Greenson, Zetzel, בולבי ותאוריית ההיקשרות (Attachment), ולאקאן. נבדקות סוגיות האנליזביליות (היכולת להיות בטיפול פסיכולוגי או פסיכואנליטי) בפרספקטיבות פרקטיות וטכניות, ממדים תוך – אישיים, וכן יישומים קליניים ובהם יכולת המטופל להיות מעורב ולהשתתף בפסיכותרפיה פסיכודינמית, מטופלים שהגישות הפסיכואנליטיות והפסיכודינמיות מתאימות עבורם, סימני אזהרה לבעיות אפשריות ולחוסר ביטחון בהיקשרות, התפתחות הייצוג של העזרה, ונקודות מעשיות נוספות שנוגעות לטיפול בילדים ולהערכת האופן שבו הנושא או הבקשה שמועלים כסיבת הפניה לטיפול מייצגים את מצבו העכשווי של הפונה בברית הטיפולית שנוצרת כבר בשלב זה.
 
בפרק השלישי כותבים S.I.[[סטנלי Greenspan &גרינספן]] ו-S.G. Shanker על מסגרת התפתחותית לפסיכולוגיית עומק ולתפקוד נפשי בריא. במאמר נסקרים בין היתר ההבדל שבין גישות עומק לגישות חד – ממדיות, שלבי התפתחות האגו, ובהם הרמות ההתפתחותיות של התפקוד הרגשי ובהן ויסות עצמי והתעניינות בעולם בחודשים 0–3, יצירת יחסים, היקשרות (Attachment) ומעורבות בחודשים 2–7, יצירת תקשורת דו-כיוונית ומכוונת (מובחנת סוֹמַטוֹ-פסיכולוגית) בחודשים 3–10, ארגון התנהגותי, פתרון בעיות ואינטלקטואליזציה כחלק ממובן מורכב של העצמי בחודשים 9–18, היכולת לייצוג בחודשים 18–30, היכולת להבחנה בייצוג (בניית גשרים לוגיים בין רעיונות לבין חשיבה רגשית) בחודשים 30–48. בהמשך נידונות רמות גבוהות יותר של תפקודי אגו, ובהם המעבר מרגשות (אַפקטים) לסימבולים – המעבר ההתפתחותי ליצירת ייצוגים פנימיים, וכן יישומי המסגרת ההתפתחותית לפסיכולוגיית עומק להבנת בריאות נפשית והפרעות נפשיות.
 
בפרק הרביעי כותב H. Shevrin על תרומתן של מסגרות התייחסות קוגניטיביות והתנהגותיות לנוזולוגיה (הסיווג האבחנתי) הפסיכודינמית לחולי נפשי. בין היתר נכתב על הסטאטוס של ההוכחות הקוגניטיביות והנוירולוגיות לתהליכים מנטליים לא מודעים וטבע השפעתם על המודעות וההתנהגות, על הוכחות ללא-מודע דינמי, ונסקרת התבוננות פסיכודינמית לטיבם האי-ראציונלי, הבהול והספונטני של התסמינים הנפשיים.
שורה 60:
שמונת הפרקים הבאים סוקרים את הבסיס המחקרי.
 
בפרק החמישי כותב R.S.[[רוברט Wallersteinולרשטיין]] על חקר התרפיה הפסיכואנליטית: ההיסטוריה שלה, מצבה העדכני והפרויקטים שלה לעתיד. בין היתר נסקרים ארבעה דורות של מחקרי תוצאה על הסבריו הסטטיסטיים שנערכו במוסדות פסיכואנליטיים שונים בארה״ב. בנוסף נסקרים גם ארבעה דורות של מחקרי תהליך.
 
בפרק השישי כותבים S.J. Blatt, J.A. David, C.Z. Zuroff & [[גולן שחר|G. Shahar]] על הערכת החוללות (Efficacy), היעילות (Effectiveness) והגורמים מחוללי השינוי (Mutative Factors) בפסיכותרפיות פסיכודינמיות. בין היתר נסקר הקשר שבין אפיונים קדם – טיפוליים של מטופלים לבין תוצרי הטיפול, נסקרת מדידת השינוי התרפויטי, ונסקרים מדדים מוכחים מחקרית בעקבות התערבויות פסיכותרפויטית דינמית, ומתואר תפקידם של היחסים התרפויטיים בתהליך הטיפולי.
 
בפרק השביעי כותבים J. Shedler & {{אנ|Drew Westen|D. Westen}} אודות אבחון אישיותי בעזרת ה  SWAP – Shedler–Westen Assessment Procedur, כמגשר על הפער שבין המדע לַפרקטיקה. בין היתר מובאות דוגמאות כגון [[הפרעת אישיות גבולית]] בראי כלי ה SWAP, נסקרים נתוני תקפות ומהימנות שלו, לרבות בהערכתם של תוצרים טיפוליים. ומובאים ציונים של אבחנות שונות בפריטים שונים בכלי, מפריטים שנמצאו כאופייניים יותר למאובחנים בקטגוריה זו עד לפריטים ששכיחותם נמוכה יותר בקרב המאובחנים בה. במסקנות מכוונים הכותבים לאינטגרציה בין המדע, לבין הפרקטיקה.
שורה 72:
בפרק העשירי סוקרים D. Westen, C.M. Novotny & H. Thompson-Brenner את הסטאטוס האמפירי של הפסיכותרפיות מבוססות הראיות (EST – Empirically Supported Psychotherapies) לרבות ההנחות שעומדות בבסיסן, והממצאים והדיווחים במקצים קליניים מבוקרים (Controlled Clinical Trials) שלהן. מוזכרות ההנחות שתהליכים פסיכולוגיים הינם גמישים באורכם ובמבנה שלהם, שלרוב הפאציינטים יש בעיה אחת בולטת או שניתן לטפל בהם כאילו יש אחת שכזו, מוזכרת בעיית הקומורבידיות (האפשרות שתהיינה כמה בעיות בו זמנית) ונדונה חשיבות הערכתה והיכולת להכליל מהמחקרים שמבוססים על קבוצת מחקר שהנבדקים חולקים בעיה אחת בלבד, לפרקטיקה הקלינית. נבדקת ההנחה שניתן להבין תסמינים פסיכולוגיים ולטפל בהם במבודד מהנטייה האישיותית, ונבדק הפרדוקס של קבוצת מחקר ״נקייה״ מקומורבידיות, לאור זאת נבדקת ההנחה שטיפולים מבוקרים יכולים להוות ״סטנדרט זהב״ להערכת יכולות תרפויטית. בנוסף מובאת מטא-אנליזה של מחקרים קודמים של יעילות פסיכותרפיה לבעיות פסיכולוגיות נפוצות בהן דיכאון, פאניקה והפרעת חרדה, לבולימיה ולהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).
 
בפרק האחד עשר כותב [[פיטר פונאגיפונגי]] {{אנ|Peter Fonagy}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20679254|הכותב=Fonagy Peter|כותרת=Psychotherapy research: do we know what works for whom|אתר=|תאריך=}}}} על פסיכותרפיות פסיכודינמיות מבוססות ראיות. הוא כותב על המסגרת המתודולוגית לחקר טיפולים פסיכודינמיים מבוססי ראיות. הוא סוקר מחקרים על טיפולים פסיכודינמיים בדיכאון מאז׳ורי, בהפרעות חרדה, בהפרעות אכילה, בשימוש לרעה בחומרים, בהפרעות אישיות.
 
בפרק השנים עשר סוקר F. Leichsenring מטא-אנליזה של ממצאי מחקרים על תרפיות פסיכודינמיות, בהפרעות דיכאוניות, בהפרעות אישיות, אצל פאציינטים עם הפרעת אישיות גבולית ואצל פאציינטים עם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/PDM"