הפנתאון ברומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שורה 173:
קשה לקבוע מה הייתה כוונתו המקורית של [[אדריאנוס]] מבחינה סימבולית ו[[איקונוגרפיה|איקונוגראפית]], בשל מיעוט העדויות הכתובות והפיזיות על אודות המבנה. אחת מהשאלות המרכזיות בנושא זה היא: פסלים של אלו אלים היו ב[[אדריכלות קלאסית - מונחים|אדיקולות]] ובנישות?
 
לכך מספר השערות{{הערה|John w. Stamper, The Architecture of Roman Temples, Cambridge University Press,2005, p. 200}}: אחת מהן היא שמדובר באלים של [[גרם שמים|גרמי השמיים]]: [[השמש|סול]], [[הירח|לונה]], [[מאדים|מרס]], [[כוכב חמה|מרקורי]], [[צדק (כוכב לכת)|יופיטר]], [[נוגה|ונוס]] ו[[שבתאי|סטורן]]. אלים אלו היו מוצגים בשבעת הנישות, כאשר הכיפה ייצגה את השמיים, ממלכתם של האלים, שעל כולם שלט יופיטר - העליון מכולם.
 
תאוריה שנייה מציעה גם היא כי היה מדובר באלים של גרמי השמיים, אולם טוענת כי מדובר בדמויות אחרות, כאלו הקשורות למשפחתו של [[אוגוסטוס]] וכנראה נמצאו גם במבנה המקורי אשר הוקם על ידי [[מרקוס ויפסניוס אגריפה|אגריפה]]. במקרה זה, האלים אשר פסליהם הוצגו במבנה היו: [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[יונו (מיתולוגיה)|יונו]] ו[[מינרווה]] אשר הוצבו בנישה הראשית כשילוש קפיטולי (Capitoline Triad), [[ונוס]] ומרס - משום שנחשבו לאלים המגנים על משפחתו של [[יוליוס קיסר]], ולבסוף – [[אפולו]], [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[נפטון (מיתולוגיה)|נפטון]] ו[[מרקוריוס|מרקורי]]. תאוריה זו גורסת כי האלים הוצבו על פי מקום נפילתן של קרני השמש. כך למשל, פסלה של ונוס הוצב באופן כזה שב-[[1 באפריל]], יום חגה של האלה (ונרליה), יאירו קרני השמש את חלק הכיפה שמעל הפסל שהוצב כנראה בנישה המערבית של החלל, על צירו הראשי. בהתאם לכך, פסלו של מרס הוצב על הנישה המזרחית שממול לוונוס, ושאר האלים הוצבו של הנישות שעל הצירים האלכסוניים.