שלמה ארצי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 99:
"תרקוד" סימל את גיבוש סגנונו המוזיקלי של ארצי כפופ-רוק, וכן את המעבר מהופעות באולמות קטנים כ"[[צוותא]]" להופעות בפארקים בפני קהל גדול.
בשנת [[1986]] הוציא ארצי את אלבומו הבא, "'''[[לילה לא שקט (אלבום)|לילה לא שקט]]'''", בהפקתו של להב ובעיבודים של [[רביב גזית]]. גם באלבום זה כתב ארצי את כל השירים, שמהם התפרסמו "[[שדות של אירוסים]]", "לילה לא שקט" (המתייחס לנפילתו של חברו הטוב, טייס המסוקים סרן {{נזכור את כולם|95525|מירון גרנות}} ב[[מלחמת יום הכיפורים]]), "הרדיו הישן", "נרקוד נשכח" ו"סייסטה מקומית". האלבום שחזר את ההצלחה של קודמו, ובשנת [[תשמ"ו]] זכה ארצי פעם נוספת בתואר "זמר השנה".
באלבומו הבא (והכפול), "'''[[חום יולי אוגוסט]]'''" משנת [[1988]], החל ארצי לגעת גם בנושאים כואבים, כמו התמודדות עם היותו [[דור]] שני ל[[שואה]] בשיר "בגרמניה לפני המלחמה" ומוות של חיילים בשיר "חום יולי אוגוסט". באלבום ביטא ארצי גם אמירות פוליטיות, מעבר לעיסוקו בנושאים אישיים. בשיר "עבד הממהר" כתב "עוד לא למדנו כלום, כך מתברר" כאשר גיבור השיר, ערבי מ[[קלקיליה]], נהרג מאש צה"ל. בשיר "[[ארץ חדשה (שיר)|ארץ חדשה]]" טען "יש לנו ארץ – למה עוד אחת?". גם כיום, ארצי אינו מסתיר את דעותיו הפוליטיות ותמיכתו בשמאל המתון של המפה הפוליטית. שירים נוספים בולטים מהאלבום כללו את "[[תחת שמי ים התיכון]]" (הידוע בזכות השורה "כמה זה עולה לנו?"), "נבראתי לך", "לב שבור לרסיסים" ו"טלפני טלפני".
| |||