דינוזאורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 709:
כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עסקו ספרים רבים ותערוכות באירופה ביצורים אלו. מאז נעשו ניסיונות רבים לשיחזור מראה הדינוזאורים באמצעות [[ציור]] ו[[פיסול]]. ב[[בריטניה]], הפלאונטולוג [[ריצ'רד אואן]] היה מראשוני וחשובי מגלי הדינוזאורים ומשחזריהם. תחת הדרכתו הוצבו פסלי דינוזאורים גדולים ברחבי מתחם [[התערוכה הגדולה]] בשנת [[1851]]. אחד מאירועי [[יחסי ציבור|יחסי הציבור]] שיזם כללו ארוחת ערב של [[אישיות חשובה מאוד|אח"מים]] בתוך פסל ענק של [[איגואנודון]] (ששוחזר לפי איך שאואן חשב שנראה, כיום יודעים ששחזור זה שגוי).
 
סר [[ארתור קונאן דויל]] הוא המפורסם בסופרים שכתבו על דינוזאורים. בספרו "[[העולם שאבד (ספר)|העולם שאבד]]" הוא תיאר מקום מבודד על פני כדור הארץ, בו יצורים רבים (ביניהם גם דינוזאורים) שרדו היכחדות והגיעו לימי האדם. המקום שתיאר היה בדיוני, אך הספר ורעיונותיו הציתו את דמיונם של בני דור שלם וכן המושג "עולם אבוד" נכנס לשפה העולמית כמונח למקום שחמק מפגעי הזמן.
 
[[מייקל קרייטון]] הוא סופר מודרני שהחדיר בציבור עניין מחודש בעולם הדינוזאורים. בספרו "[[פארק היורה]]" שיצא ב-[[1989]], תיאר קרייטון אי שאוכלס באופן מלאכותי על ידי דינוזאורים. אלה נוצרו בטכנולוגיה של [[שיבוט]], כאשר את המקור לחומר הגנטי סיפקו תאי דם של דינוזאורים, שנמצאו בקיבותיהם של [[חרקים]] משומרים ב[[ענבר]] מ[[מזוזואיקון|התקופה המזוזואית]]. האפשרות לשבּט דינוזאורים, לכאורה, גרמה לסערה רבה בציבור.