שילה (יישוב מקראי) – הבדלי גרסאות

האזכור הראשון של שילה ב[[תנ"ך]] הוא בברכת יעקב ליהודה בספר [[בראשית]]{{הערה|({{תנ"ך|בראשית|מט|י|קצר=כן}}}}): "עד כי יבוא '''שילה''' ולו יקהת עמים", אך לא מסופר שם על שילה כעיר, אלא כחזון כלשהו. ב[[ספר יהושע]] שילה מוזכרת לראשונה כשם מקום, כאשר יהושע מפיל את הגורלות על חלוקת הארץ לנחלות [[שבטי ישראל]]. נאמר שם גם ש[[אוהל מועד]] הוקם בשילה ({{תנ"ך|יהושע|יח|ללא=ספר}}). ב{{תנ"ך|שופטים|יח}} מצוין כי [[פסל מיכה]] התקיים כל ימות היות המשכן בשילה. ב[[מסכת סנהדרין]] מסופר כי בית מיכה היה שלושה מילין משילה העתיקה, כנראה באתר [[חאן א-לובאן]], בסמוך לכפר [[לובאן]]. בהמשך מסופר על בני שבט בנימין שחטפו את בנות שילה אשר חוללו בכרמים לאחר סיפור [[פילגש בגבעה]], אולי רמז לכך בשמן של שטח עמקים בסביבה: סאהל אל עיד (עמק החג) וסאהל אל בנאת (עמק הבנות).