הבדלים בין גרסאות בדף "חיים הלברשטאם"

הוסרו 678 בתים ,  לפני 9 חודשים
כאן לא המבשר, המטרה אינה להלל ולשבח
(כאן לא המבשר, המטרה אינה להלל ולשבח)
נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר [[טרנוגרוד]] שב[[גליציה]] למרים, נכדתו של משולם זלמן אשכנזי, נכד ה[[חכם צבי]], ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' [[ברוך פרנקל-תאומים]], בעל ה"[[ברוך טעם]]". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מ[[טרנוב]] (בנו של רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]]) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
 
רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. בשנת תק"צ התקבל לרבנות בעיר צאנז ועל שמה התפרסם. גדלותו הן בתורה עבודה וגמילות חסדים והן כבעל מופת, משכו אליו רבבות חסידים ובתוכם עשרות גדולי וצדיקי הדור שבאו להסתופף בצילו כחסידים, ידועה על כך אמרתו של רבי [[יוסף ברוך אפשטיין]] מניישטאט '''מה שראינו בלובלין (אצל החוזה מלובלין) ראינו בצאנז (אצל רבי חיים) אבל מה שראינו בצאנז לא ראינו בלובלין!'''{{הערה| בשיח זקנים עמוד ר"ל ובספר עשר אורות רמ"ד ובעוד הרבה מקורות.]]}}.
 
רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמורו"ת]], כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגראד|צאנז-ז'מיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב|צאנז-גריבוב]].