מטוס – הבדלי גרסאות

בשנת 1907 פרסם [[אליעזר בן יהודה]] בעיתונו [[השקפה (כתב עת)|"השקפה"]] ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף "ספינת אוויר" של [[נחום סוקולוב]] וקבע את המונח "ספינת האוויר המתיישרת" כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל־avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis, ובעקבות כך חידש [[איתמר בן-אב"י|איתמר בן־אב"י]], בנו של בן יהודה, את המילה העברית "אווירון"{{הערה|רונית גדיש, [https://hebrew-academy.org.il/2010/11/08/%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1/ "אווירון ומטוס"], אתר האקדמיה ללשון העברית, המדור "מילה נולדת", 8 בנובמבר 2010}} – אף שגם השורש א־ב־ר מופיע ב[[מקרא]] וקשור לתעופה, ולכן סבר [[נפתלי הרץ סור סיני|נפתלי הרץ טור־סיני]] שהיה ראוי לכנות את המכונה בשם "אבירון".{{הערה|נ' ה' טורטשינר, "א' אוירון – אבירון", "לשוננו" י"א, עמ' 167–167, תמוז תש"א}}{{הערה|רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2016/161216.aspx "הקפיטנים עפו בארופלן, ואיך באמת אנחנו מדברים"], אתר הזירה הלשונית, 16 בדצמבר 2016}} מטעמים שונים{{הערה|בעיקר משום שטען כי אין צורך להמציא מילים חדשות אלא עדיף למצוא אותן במקורות}} התנגד [[חיים נחמן ביאליק]] למילה, וב־[[1928]] הציע ב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]] את המילה "מטוס", את השם "טייס" למפעיל (במקום "מעופף"), את שם הפעולה "טיסה" (במקום "מעוף") ועוד, לפי המילה ה[[מילים יחידאיות בתנ"ך|יחידאית]] "כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" ([[ספר איוב|איוב]] ט 26). שתי המילים מקובלות בעברית, אם כי לפעמים מבדילים בין אווירון – כלי טיס קטן, על שום הסיומת המקטינה -וֹן – ובין מטוס – כלי טיס גדול. בנטייה הופך הקמץ לשווא: '''מְטוסים, מְטוס-'''קְרב (לעומת: מַסּוֹק–מַסּוקים).