לוחמה יוונית בעת העתיקה – הבדלי גרסאות

כל הצבאות היווניים, להוציא את הצבא הספרטני, היו [[מיליציה|מיליציות]]. כלומר, אלה לא צבאות מקצועיים, אלא אזרחים שגויסו אד-הוק לביצועה של מטלה צבאית כלשהי. כתוצאה מכך, גם שרשרת הפיקוד לא הייתה מוגדרת היטב. גנרלים בכירים נבחרו בדרך כלל על ידי גוף האזרחים או מונו על ידי ה[[אוליגרכיה]] וכך גם הקצינים הזוטרים יותר. בצבא האתונאי למשל ההופליטים חולקו לעשר חטיבות בעלות מספר חיילים לא קבוע, אך בדרך כלל המספר עמד על כ-1,000 לוחמים לחטיבה. הפרשים חולקו לשתי חטיבות בנות 500 חיילים כל אחת. על צבאות של פולייס קטנים הידיעות מקוטעות ואין מידע ודאי לגבי שרשרת הפיקוד שלהן.