חנניה, מישאל ועזריה – הבדלי גרסאות

ב{{תנ"ך|דניאל|א}}, מסופר שחנניה, מישאל ועזריה ביחדהוגלו עם [[דניאל]] הוגלו מ[[ירושלים]] על ידיבידי [[נבוכדנצר]] עוד בימי המלך [[יהויקים]]. הם נבחרו ביןמבין ילדים חכמים מכל הממלכות שנכבשו על ידישכבשה בבל, והובאו לארמונו של מלך בבל. בפרק מסופר כיצד סירבו ארבעת הילדים לאכול מהאוכל של ארמון המלך והעדיפו לאכול זרעוניםזירעונים, וכיצד הדבר היטיב עם בריאותם.

בהמשך, ב{{תנ"ך|דניאל|ג|ללא=ספר}}, מסופר שהמלך נבוכדנצר הקים פסל זהב ענק שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצארנבוכדנצר ציווה שכאשר תנגן התזמורת תנגןישתחוו כל האנשים ישתחוו לפסל. אנשים מבבל הלשינו על חנניה, על מישאל ועזריה עלועל כךעזריה שלא השתחוו לפסל, והם הובאו לפני נבוכדנצר כדי שיווכחשייווכח בכך בעצמו. משעמדו ב[[סרבנות|סירובם]] להשתחוות לפסל הם הושלכו לכבשן האש, אשר חומו הוגבר מעבר לרגיל בגלל שהכעיסו את המלך. מרוב החום בכבשן, נשרפו בעצמם האנשים אשר הובילו את חנניה, את מישאל ועזריהואת עזריה לכבשן נשרפו בעצמם, אך הם עצמםהשלושה נראו מתהלכים בתוך הכבשן ביחד עם דמות רביעית, הנראית על-פיעל־פי המתואר כבן אלהיםאלוהים (ככל הנראה, [[מלאך]]).

* עזריה התפללמתפלל לה' בתוך הכבשן קיבלומקבל עליו את הדין, התוודהמתוודה על חטאיו וביקשומבקש הצלה בזכות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]]. עזריה מבקש שתפילתו תתקבל מכיוון שאין לעם ישראל מנהיג או נביא אשר ידריך אותו ואין אפשרות להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] לה'.

* המלאך מקרר את האש סביב חנניה, מישאל ועזריה.

[[חז"ל]] הוסיפו פרטים רבים המעצימים את הנס בכבשן האש. המדרש על שיר השירים, למשל, מספר שחנניה, מישאל ועזריה יכלו להתחמק מלהיותמשהות באזור בושבו יידרשו להשתחוות לפסל, אך בחרו להיות שם ולא להשתחוות, אף על למרותפי שהנביא [[יחזקאל]] סירב להבטיח להם שיינצלו מכבשן האש. לפי המדרש ב[[מסכת פסחים]] מן ה[[תלמוד הבבלי]] עמד, [[יוּרְקָמִי]] שר הברד עמד וביקש לרדת ולקרר את האש אך [[המלאך גבריאל]], שהוא שר האש, אמר שיהיה נס יותר גדול אם הוא יירדיֵרד ויחמם את האש מבחוץ. בנוסףנוסף על כך מסופר שם שהם אמרו את מזמור {{תנ"ך|תהלים|קטו|ללא=ספר}} מ[[ספר תהילים]], המופיע ב[[קריאת ההלל]] ([[פסחים]] [[S:פסחים קיז א|קיז, א]]).

==הערכה למעשה חנניה, מישאל ועזריה==

מעשה חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש שימש מופת ל[[קידוש השם]] במשך דורות רבים. חז"ל הפליגו בחשיבות המעשה ואמרו ([[מדרש שוחר טוב]] על {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן}}): "באיזה זכות יצאו בני ישראל ממצרים? בזכות חנניה מישאל ועזריה". ב[[מסכת שמחות]] מצוינים [[פפוס ולוליאנוס]], הרוגי המלכות מ[[מרד התפוצות]], כצאצאיהם של חנניה, של מישאל ועזריהושל עזריה, ואולי הכוונה היא צאצאיהם הרוחניים.

עם זאת, ב[[תלמוד]] ([[מסכת כתובות]] לג:) במסגרת דיון לגביבשאלה איזה עונש יותר חמור יותר, [[הוצאה להורג|מיתה]] או [[מלקות (הלכה)|מלקות]], ציטטו חז"ל את דברי [[רב (אמורא)|רב]] אשר דווקא ממעיטים את מסירות הנפש של חנניה, של מישאל ועזריהושל עזריה. לפי רב, אילו היו מלקיםהלקו את חנניה, את מישאל ועזריהואת עזריה הם היו משתחווים לצלם.

ב[[ספר חשמונאים א']] מסופר כיצד דרבן [[מתתיהו הכהן]] את בניו לשמור את המצוות בהביאו דוגמאות של אנשים אשר בזכות דבקותם במצוות זכו לשם ולתהילה. אחת הדוגמאות שמביאשהביא מתתיהו היא מעשה חנניה, מישאל ועזריה, אשר ניצלו מכבשן האש.

ב[[סליחות]] מבקשים המתפללים מבקשים שה' יענה לתפילותיהם כמו שענה לדמויות היסטוריות שונות. בין השאר אומרים: "מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש הוא יעננו".

* 1952: הסיפור נרמז בשיר "Shadrach, Meshach, and Abednego" בביצועו של [[לואי ארמסטרונג]].{{הערה|1952, [https://www.youtube.com/watch?v=6r1baNdgImo Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego]

* 1955: יצירתו פורצת הדרך של [[קרלהיינץ שטוקהאוזן]] "שירת הילדים", מבוססת על הסיפור.

* 1989: סיפור כבשן האש נרמז בשיר "שדרך" של להקת ה[[ביסטי בויז]] המופיע באלבומםמאלבומם השני, "Paul’s Boutique".