פלסטינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
 
====הגירות מוסלמים לארץ ישראל====
חלק המוסלמים הגיעו לארץ ישראל במהלך [[הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל|הגירה מצפון אפריקה]] ו[[טורקמנים בארץ ישראל|הגירה מטורקמניסטן]] ואף [[בוסניאקים בארץ ישראל|הגירת בוסנים מוסלמים]]. [[שם משפחה|שמות המשפחה]] של רבים מהפלסטינים מעידים על כך שמוצאם מחוץ לארץ ישראל{{הערה|1=Encyclopedia Brittanica, 1911 ed.}}<ref>{{צ-ספר|מחבר=Wills De Hass|שם=History|מקום הוצאה=Germany|מו"ל=John of Wurzburg|שנת הוצאה=1906|עמ=41, 69, 258|מהדורה=Reinhold Rohricht edition}}</ref>{{הערה|1=Parkes, James William, History of the Peoples of Palestine, Hammondsworth, Great Britain, 1970, p. 212}}, כדוגמת: "{{פירושון|אל-מסרי}}" ו"מסרוואה" ([[מצרים|מצרי]]), "אל-פיומי" (שמעיד על מוצא מהעיר [[פיום]] במצרים), מ[[עיראק]] (למשל: "[[תכרית|אל-תכריתי]]"), [[סוריה]] (למשל: "[[חלב (עיר)|חלב]]י"), [[לבנון]] (למשל: "אל-לובנאני"), [[כורדיסטן]] (למשל: "אל-כורד"), [[עמים טורקיים|טורקי]] (למשל: "עות'מאן"), [[אפגניסטן]] ([[כונדוז (מחוז)|קונדוז]]), [[בחריין]], [[עומאן]] ו[[ערב הסעודית]] (למשל: "אל-{{פירושון|חיג'אזי}}" או "[[אגבאריה]]" ששורשיו בעיר [[אע'בר]] שבגבול [[תימן]]-סעודיה). שמות משפחה אחרים מעידים על מוצא מאזור [[המגרב]] (אל-מגרבי ו"מוגרבי" למשל), ממדינות כמו [[אלג'יריה]] (למשל: "אל-ג'זאיר") ו[[מרוקו]] ("אל-ארג'), מ[[סודאן]] (חמולות שנקראות "[[עביד]]" ומוצאם הוא מ[[אפרו-ערבים]] שהביאו ה[[ממלוכים|שלטון הממלוכי]] כחיילים וכעבדים) ומ[[בוסניאקים]] ("אל-בושנק"), [[צ'צ'נים]] (אל-שישני) ו[[צ'רקסים]] שהובאו לכאן על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] במאות [[המאה ה-18|ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]]. בקרב הפלסטינים קיים שם המשפחה "אל-הינדי" שבערבית פירושו הוא "ההודי".
לפי מסורתם של יושבי הכפר הערבי [[טנטורה]] מהתקופה העות'מאנית, מקורם הוא בקבוצת משפחות שהיגרו לארץ ישראל ממקום בחבל טנטור ב[[הודו]] במהלך המאה ה-19.{{הערה|{{קתדרה|יצחק שכטר|רישום הקרקעות בארץ-ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט|45.5|45, תשרי תשמ"ח, 1987}}}}
 
שורה 72:
 
בין השנים 1922 עד 1931, בתקופת המנדט הבריטי, חלו הגירות של ערבים ומוסלמים משלל מדינות אל ארץ ישראל בעיקר לצורכי פרנסה.{{הערה|{{קתדרה|מעיין הס-אשכנזי|ההגירה הערבית לשרון בתקופת המנדט|116.5|תמוז, תשס"ה}}}}
 
לפי ההיסטוריון והסופר הגרמני, [[וילס די הס]], שחי ב{{ה|מאה ה-19}} ותחילת [[המאה העשרים]] תושביה הנוצרים והמוסלמים של ארץ ישראל בזמנו היו מהמוצאים הבאים: "בלקנים, יוונים, סורים, לטינים, מצרים, טורקים, ארמנים, איטלקים, פרסים, כורדים, גרמנים, אפגנים, צ'רקסים, בוסנים, סודאנים, שומרונים, אלג'יראים, מותאווילים, טטרים, הונגרים, סקוטים, נווארים, בריטונים, אנגלים, פרנקים, רותאנים, בוהמיינים, בולגרים, גאורגים, נסטוראנים, הודים, קופטים ומארונים ועמים נוספים".<ref>{{צ-ספר|מחבר=Wills De Hass|שם=History|מקום הוצאה=Germany|מו"ל=John of Wurzburg|שנת הוצאה=1906|עמ=41, 69, 258|מהדורה=Reinhold Rohricht edition}}</ref>
 
הסופר האמריקאי, ג'יימס וויליאם פארקס, כותב ב-1970 כי במהלך המאה ה-19 האימפריה העות'מאנית גרמה ליישוב ארץ ישראל באנשים מרחבי שטחיה, ומתאר כי עד ימיו ישנם כפרים שלמים שמזהים עצמם כצאצאי מצרים, צ'רקסים ובוסנים.{{הערה|1=Parkes, James William, History of the Peoples of Palestine, Hammondsworth, Great Britain, 1970, p. 212}}
 
הארכיאולוג האירי, רוברט מקאליסטר, מציין בכרך ה-20 של כתב העת "Palestine" של [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] כי הארץ בימיו נתמלאה במהגרים שונים שבאו לחפש פרנסה ולעבוד בעבור המתיישבים הציונים. דבריו ראו אור גם ב[[המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה]] שנדפסה בין 1910 ל-1911.
 
== הלאומיות הפלסטינית ==