פרנץ מולנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הוספת פיסקה
שורה 2:
|כיתוב= פרנץ מולנר, כפי שצולם על ידי הצלם [[קארל ואן וכטן]], [[1941]]
}}
'''פֶרֶנְץ מוֹלְנַר''' (ב[[הונגרית]]: '''Ferenc Molnár'''; ב[[ארצות הברית]]: '''Franz Molnar'''; {{כ}} [[12 בינואר]] [[1878]], [[בודפשט]] – [[1 באפריל]] [[1952]], [[ניו יורק]]) היה [[סופר]] ו[[מחזאי]] [[יהדות הונגריה|יהודי]]-[[הונגרי-יהודי]], אחד מגדולי הסופרים והמחזאים ההונגרים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[בודפשט]] בשם '''פרנץ נוימן''' ('''Ferenc Neumann''') ל[[רופא]] [[יהודי]] מפורסם בעיר. חי ויצר בה כפרנץ מולנר, השם ההונגרי שבחר כשהחל לכתוב. בבגרותו למד משפטים בבודפשט וב[[ז'נבה]], עבד כ[[עיתונאי]] והתחיל להתפרסם כ[[מחזאי]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שירת במשך שנה כ[[כתב צבאי]] ורשימותיו מהחזית נאספו ב-[[1916]] בספר "מיומנו של כתב צבאי". רשימותיו המתעדות גילויי חום וסולידריות אנושיים בעיצומן של זוועות המלחמה, פורסמו גם ב"[[ניו יורק טיימס]]", על אף שהונגריה וארצות הברית היו משני צידי המתרס. מולנר חי מספר שנים ב[[הרפובליקה השלישית|צרפת]], שהעניקה לו את [[אות לגיון הכבוד]], ו[[הגירה|היגר]] לארצות הברית מאימת [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], כנראה ב-[[1940]]. נפטר ב[[ניו יורק]] כפראנץ מולנר – הגרסה האמריקאית של שמו.
נולד ב[[בודפשט]] בשם '''פרנץ נוימן''' ('''Ferenc Neumann''') ל[[רופא]] [[יהודי]] מפורסם בעיר. חי ויצר בה כפרנץ מולנר, השם ההונגרי שבחר כשהחל לכתוב.
 
ב- [[19 במאי]] [[1906]] נשא לאישה בבודפשט את [[מרגיט וסי|מרתה וסי]] בתם של העיתונאי וחבר הפרלמנט ההונגרי-יהודי [[יוז'ף וסי]] ופרנצישקה קמניפי. בשנת [[1907]] נולדה בתם מרתה מולנר (לימים [[מרתה שארקזי]], רעיתו של הסופר ההונגרי-יהודי [[ג'ורג' שארקזי]] שנספה ב[[שואה]]. הנישואין התדרדרו במהרה והם התגרשו בשנת [[1910]].
בבגרותו למד משפטים בבודפשט וב[[ז'נבה]], עבד כ[[עיתונאי]] והתחיל להתפרסם כ[[מחזאי]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שירת במשך שנה כ[[כתב צבאי]] ורשימותיו מהחזית נאספו ב-[[1916]] בספר "מיומנו של כתב צבאי". רשימותיו המתעדות גילויי חום וסולידריות אנושיים בעיצומן של זוועות המלחמה, פורסמו גם ב"[[ניו יורק טיימס]]", על אף שהונגריה וארצות הברית היו משני צידי המתרס.
 
כסופר ידוע מולנר בעיקר כמחבר "'''[[הנערים מרחוב פאל]]'''" (''A Pál utcai fiúk''), המתאר את סיפורן של שתי חבורות ילדים נערים יריבות שנלחמות מלחמת חורמה על מגרש ריק בבודפשט. הספר הוא יצירה קלאסית של ספרות ילדים ונוער, האהובה בעולם כולו בגלל האופן האמין והנוגע ללב שבו מתוארים [[חיי היומיום]] של הילדים ומטופלים הנושאים של חבורות נוער - עימותים וסולידריות. זהו קרוב לוודאי הספר ההונגרי הידוע ביותר בעולם. הוא הוסרט מספר פעמים, וההפקה המוצלחת ביותר היא קופרודוקציה הונגרית-אמריקאית שיצאה לאקרנים ב-[[1969]]. מולנר פרסם כ-40 מחזות, ונחשב אחד המחזאים המובילים בתקופתו, ומחזותיו הוצגו בברודוויי החל מ-[[1908]].
מולנר חי מספר שנים ב[[הרפובליקה השלישית|צרפת]], שהעניקה לו את [[אות לגיון הכבוד]], ו[[הגירה|היגר]] לארצות הברית מאימת [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], כנראה ב-[[1940]]. נפטר ב[[ניו יורק]] כפראנץ מולנר – הגרסה האמריקאית של שמו.
מחזותיו המוכרים ביותר:
 
כסופר ידוע מולנר בעיקר כמחבר "'''[[הנערים מרחוב פאל]]'''" (''A Pál utcai fiúk''), המתאר את סיפורן של שתי חבורות ילדים נערים יריבות שנלחמות מלחמת חורמה על מגרש ריק בבודפשט. הספר הוא יצירה קלאסית של ספרות ילדים ונוער, האהובה בעולם כולו בגלל האופן האמין והנוגע ללב שבו מתוארים [[חיי היומיום]] של הילדים ומטופלים הנושאים של חבורות נוער - עימותים וסולידריות. זהו קרוב לוודאי הספר ההונגרי הידוע ביותר בעולם. הוא הוסרט מספר פעמים, וההפקה המוצלחת ביותר היא קופרודוקציה הונגרית-אמריקאית שיצאה לאקרנים ב-[[1969]].
 
מולנר פרסם כ-40 מחזות, ונחשב אחד המחזאים המובילים בתקופתו, ומחזותיו הוצגו בברודוויי החל מ-[[1908]].
מחזותיו המוכרים ביותר:
*'''"ליליום"''' [[1909]], אשר עובד ב-[[1945]] למחזמר וב-[[1956]] לסרט '''"[[קרוסל (סרט)|קרוסל]]"''' של [[רוג'רס והמרשטיין]].
*'''"השומר"''' [[1910]], אשר שימש כבסיס ב-[[1931]] לסרט באותו שם.