אספירין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 62:
ב-[[1853]] הצליח הכימאי הצרפתי [[שרל פרדריק גרהרדט]] (Charles Frédéric Gerhardt) לסנתז נגזרת של חומצה סליצילית, אשר שימרה את הסגולות הרפואיות וביטלה את רוב תופעות הלוואי: חומצה אצטילסליצילית. החומר שהפיק גרהרדט (אשר מת שלוש שנים לאחר מכן) היה בלתי יציב ולא היה טהור מספיק.
 
רק למעלה מארבעים שנה לאחר מכן עלה בידי הכימאיכימאי הגרמניחברת באייר הגרמנית ([[פליקס הופמן]] (Felix Hoffmann או היהודי [[ארתור אייכנגרין]] Arthur Eichengrün - ראו בהמשך) לסנתז גרסה טהורה ויציבה של האספירין (11 ימים לאחר סינתוז האספירין, הצליח הופמן לסנתז חומר נוסף: דיאצטילמורפין, הידוע יותר כ[[הרואין]]). חברת [[באייר]] (Bayer), שבה עבד הופמן, החלה לשווק את האספירין ב-[[1899]] (שנה לפני כן החלה לשווק גם את ההרואין, ששווק עד [[1924]], עת התגלו סכנותיו והוא נאסר לשיווק).
 
האספירין, המיוצר כיום בכמות שנתית של כ-10,000 טון ב[[ארצות הברית]] לבדה (שווה ערך לכמות יומית של 30 מיליון טבליות){{מקור}}, הפך את חברת באייר, שמרכזה בעיר [[לברקוזן]] (Leverkusen) שליד [[קלן]] שב[[גרמניה]], לאחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.
 
ב-[[1949]] פרסם הכימאי ה[[יהודי]]-גרמני [[ארתור אייכנגרין]] (Arthur Eichengrün) מסמך הטוען כי הוא זה שסינתז את האספירין לראשונה, בעת שעבד אף הוא עבור חברת באייר. הופמן, כך טען אייכנגרין, השתמש בתהליך שהוא (אייכנגרין) עצמו פיתח, ותפקידו היה בסך הכול לבחון את התרופה החדשה. אייכנגרין, [[ניצול שואה]] ששרד ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[גטו טרזיינשטט|טרזיינשטט]], נפטר באותה השנה. במשך 50 שנה זכו טענותיו להתעלמות, עד שב-[[1999]] פורסמו תגליות ועדויות חדשות על ידי הכימאי ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[וולטר סניידר]] (Walter Sneader) מאוניברסיטת סטראת'קלייד שב[[גלאזגו]], המראות שאכן היה זה אייכנגרין שהפיק את האספירין{{מקור}}. חברת באייר הכחישה טענה זו בהודעה ל[[עיתונות]]. נכון ל-[[2005]] העניין טרם הוברר.
 
ה[[סימן מסחר|שם המסחרי]] "אספירין" נרשם על ידי חברת באייר בשנת [[1899]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] שללו האמריקאים והצרפתים מחברת באייר את זכויות השם המסחרי של האספירין{{מקור}}. עוד לפני שפגו זכויות ה[[פטנט]] בשנת [[1917]], יוצר האספירין על ידי חברות רבות ללא תשלום [[תמלוגים]] לחברת באייר{{מקור}}. כיום מיוצרות ברוב [[מדינה|מדינות]] העולם גרסאות רבות של התרופה, כשחלקן קרויות "אספירין". ב-80 מדינות בעולם (בהן למשל [[קנדה]]) עדיין שמורות זכויותיה של באייר על השם המסחרי "אספירין"{{מקור}}.
שורה 73:
האספירין הוא בעיקרו משכך [[כאב]]ים (תרופה אנלגזית). בנוסף, האספירין מסוגל להוריד את [[חום (תסמין)|חום]] הגוף (אנטי-פּירֵטי), לדלל את ה[[דם]] (אנטי-קרישתי) ולהילחם ב[[דלקת|דלקות]] ובכאבי מפרקים - ראומטיזם.
 
צריכהאחרי של גלולת אספירין אחת ליום מקטינה את הסיכוי ללקות ב[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ושבץ מוחי כתוצאה מעיכוב הצמתת טסיות דם. גם אחרי ("התקף לב") נהוג ב[[יחידה לטיפול נמרץ|יחידות טיפול נמרץ]] לתת לחולה מנה גדולה במיוחד של אספירין; דברטיפול זה מקטין את הסיכוי למוות. התרופה ניתנת גם לחולים שעברו [[ניתוח מעקפי לב]] או פתיחת [[עורק]]ים חסומים באמצעות בלון; חסימה חוזרת של העורקים שנפתחו היא בעיה שכיחה לאחר פרוצדורות אלו, ואספירין מקטין את הסיכוי לכך. צריכה של גלולת אספירין אחת ליום מקטינה את הסיכוי ללקות ב[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ושבץ מוחי כתוצאה מעיכוב הצמתת טסיות דם, אך בו בזמן מגדילה את הסיכון לדימומים ולתופעות לואי אחרות. לאור תופעות הלואי - ובעיקר הסיכון לדימום קשה, הוסרה בישראל ב-2013 ההמלצה להשתמש באספירין לכלל האוכלוסייה כתרופה למניעה ראשונית (כלומר למניעת אוטם ראשון).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד|שם=הנחיות קליניות. המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת|מו"ל=ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל|שנת הוצאה=2013}}}}
 
למרות חשיבותו הכימית הגדולה ושלל השפעותיו על גוף האדם, דרך פעולתו של האספירין בגוף פוענחה רק בשנת [[1970]]. הרוקח ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'ון ר. ויין]] (John Robert Vane) גילה, במחקר שזיכה אותו ב[[פרס נובל]] ובתואר [[אביר]]ות, באמצעות [[ניסויים בבעלי חיים]]{{הערה|מחקרו של ויין בוצע על בעלי חיים: {{Cite web|url=http://www.animalresearch.info/en/drug-development/drug-prescriptions/aspirin/|title=Aspirin|accessdate=2017-07-03|website=AnimalResearch.info}}}}, שהאספירין "מעניק" את קבוצת האצטיל שלו ל[[אנזים]] הנקרא '''[[ציקלואוקסיגנאז]]''' ('''COX'''). דבר זה מדכא לחלוטין את פעילותו של האנזים, והיא - ייצור '''[[פרוסטגלנדינים]]''' ו'''[[תרומבוקסאנים]]''' בגוף{{מקור}}.
שורה 93:
בשנים האחרונות הוקדש מחקר רב למציאת תרופות שיעכבו באופן ספציפי את COX-2, מבלי לפגוע בפעילותו של COX-1. מספר תרופות כאלו כבר משווקות כיום. סלקוקסיב (סלברקס - Celebrex, סלקוקס ועוד), למשל, משמשת נגד [[שגרון פרקים]] ו[[ראומטיזם]]. התרופה מעכבת את COX-2 פי 1,000 מאשר את COX-1; האנזים האחרון ממשיך, אם כן, לייצר את ריר הקיבה, ותופעת אי-הנוחות בקיבה כמעט ואינה קיימת. יחד עם זאת, מעכבי COX-2 רבים נמצאו מגבירים סיכון לאירועי לב ושבץ. לדוגמה: תרופה בשם [[רופקוקסיב|ויאוקס]] התפרסמה בעקבות פרשת טיוח מידע בנושא והשימוש בה הופסק.
 
עקב פעילותו של האספירין למניעת [[קרישה]] ("[[נוגד קרישה|דילול דם]]"), עלול להיווצר מצב של '''[[דימום]]''' מוגבר (בכל אחד מאברי הגוף, כולל למשל [[שבץ מוחי|שבץ מוחי המורגי]]). למשל, נשים עלולות לחוות דימום מוגבר בזמן ה[[וסת|ווסת]]. איבוד דם כתוצאה מנטילת אספירין עלול לגרום לחסר ברזל ול[[אנמיה מחוסר ברזל|אנמיה]].
 
תופעת לוואי נוספת, נדירה יותר, היא '''[[טיניטוס]]''' - "צלצול ב[[אוזן|אוזניים]]". לעיתים מלווה התופעה באובדן [[שמיעה]] זמני, הנעלם כשמפסיקים ליטול את התרופה, ובמקרים קיצוניים עלול המצב להידרדר עד לכדי אובדן שמיעה קבוע.
שורה 107:
במחקר משנת 2011{{הערה|שם=LTR-HealthCent|{{Cite web|url=http://www.healthcentral.com/depression/treatment-579181-5.html|title=Why Painkillers Interfere with Anti-depressants|accessdate=2017-07-03|website=healthcentral.com|last=Tudor|first=Amy|language=en}}}}{{הערה|שם=LTR-PNAS|{{cite journal|url=http://www.pnas.org/content/108/22/9262.full|title=Antidepressant effects of selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) are attenuated by antiinflammatory drugs in mice and humans|last=Warner-Schmidt|first=Jennifer L.|last2=Vanover|first2=Kimberly E.|date=2011-04-25|journal=Proceedings of the National Academy of Sciences|publisher=Proceedings of the National Academy of Sciences|issue=22|doi=10.1073/pnas.1104836108|volume=108|pages=9262–9267|issn=0027-8424|last3=Chen|first3=Emily Y.|last4=Marshall|first4=John J.|last5=Greengard|first5=Paul}}}} נטען כי עיכוב של [[ציטוקינים]] על ידי משככי כאבים מסוג NSAIDs, ובהם אספירין, עשוי לפגוע בפעילות האנטי-[[דיכאון|דיכאונית]] של תרופות ממשפחת ה-[[SSRI]].{{מקור}}
 
<br />
לאור תופעות הלואי - ובעיקר הסיכון לדימום קשה, הוסרה בישראל ב-2013 ההמלצה להשתמש באספירין לכלל האוכלוסייה כתרופה למניעה ראשונית (כלומר למניעת אוטם ראשון).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד|שם=הנחיות קליניות. המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת|מו"ל=ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל|שנת הוצאה=2013}}}}
 
==קישורים חיצוניים==