אברהם דנציג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חייו: הסרה (לאביו)
הגהה, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
רבי '''אברהם דאנציג''' ([[תק"ח]] [[1748]] - [[תקפ"א]] [[1820]]) מחברהיה מחברם של ספרי ההלכה '''[[חיי אדם]]''', '''חכמת אדם''' ו'''בינת אדם'''.
 
==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תק"ח]] לרב יחיאל מיכל בעיר [[דנציג]] (כיום [[גדנסק]]). בצעירותו למד אצל הרב יוסף ליברמן מ[[פראג]]. בסביבות גיל שמונה עשרה עבר ללמוד אצל [[הנודע ביהודה]] ובאותה תקופה גם התחתן. אחר חתונתו עבר ל[[וילנה|ווילנה]] ועבד כסוחר ובאופן לא רשמי שימש כרב, כאידיאל שאין ליהנות מן התורה. לאחר שירד מנכסיו בסביבות שנת תק"ע שימש באופן רשמי כרב ודיין בווילנה.
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=והנה ידעתי כי יתלחשו עלי, ויאמרו הגם שאול בנביאים? הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ, פרנקפורט ולייפסיג יותר מט"ו שנים, ותורתו אימת נעשית? והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין! דע לך אחי, כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה, יעיד עליו אדון הכל, רק לפרנס בני ביתי. וירושה היא בידי מאבותי הקדושים הלא הוא אדוני אבי זקני הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מורינו הרב שמואל בעל המחבר ספר נחמות ציון ... זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיה לו עשרה בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו, והיה דורש תמיד לרבים בדברי מוסר, ובצע כסף לא לקח. גם אני הלכתי בעקבותיו, ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהילתנו בלתי הסכמתי, לא בכסף ולא במחיר.
עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לתלמידי חכמים בזקנותם. וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון.|מקור=הקדמה לספר חכמת אדם}}
 
הרב אברהם דנציג בא בקשרי משפחה עם משפחת [[הגאון מווילנה]] אחר שבנו רבי יצחק נשא את בתו של רבי יהודה לייב קרמר (בנו של הגר"א). הוא גילה הערצה רבה לגאון וקרא לו "יחיד בדורו" ופירט את סדר לימודו בתחילת ספרו "זכרו תורת משה".
 
ספרו "חיי אדם" נחשב כספר הפסיקה הנחשב ביותר במזרח אירופה{{הערה|הוא מצוטט גם בשו"ת [[חתם סופר]]{{מקור}}. כמו כן הורה לבנו, ה[[כתב סופר]], כי כאשר ימהר ולא יהיה לו פנאי לבדוק שאלה ולהורות בכוחות עצמו, יפסוק על פי הספר "חכמת אדם"{{מקור}}}} עד התפשטות הספר [[משנה ברורה]]. ברחבי ליטא ובלארוס התקיימו בריכוזים היהודיים חבורות מיוחדות בשם "[[חיי אדם]]", שמטרתם לימוד משותף, בדרך כלל עם רב או מגיד שיעור בספר "[[חיי אדם]]" הלכה למעשה. בערים רבות היו אפילו בתי כנסת מיוחדים - "[[בית מדרש|קלויז]] חיי אדם"{{מקור}}.
 
נפטר ב[[ד' בתשרי]] [[תקפ"א]] בגיל שבעים ושלוש, היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר (חיי אדם ב[[גימטריה]] שבעים ושלוש).
שורה 16:
 
==ספריו==
*'''[[חיי אדם]]''' - קיצור הלכות מחלק [[אורח חיים]] ב[[שו"ע]]
**'''נשמת אדם''' - חלק העיונים מספר חיי אדם.
*'''[http://hebrewbooks.org/33594 חכמת אדם]''' - קיצור הלכות מחלק [[יורה דעה]] ב[[שו"ע]]. על ספרו זה קיבל הסכמה נדירה בכתב מרבי חיים מוואלוז'ין, שאף יעץ לו לערוך את הספר לפי סימני השולחן ערוך, ולא ב"כללים" לפי סדר ענייני.
שורה 22:
**קונטרס '''מצבת משה''' - בענייני אבילות.
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SA/zichrutoratmoshesa.pdf זכרו תורת משה] - קיצור הלכות שבת
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kitsur/tohen.htm מצות משה] - קיצור [[ספר חרדים]]
*'''שערי צדק''' - קיצור [[מצוות התלויות בארץ]]
*'''תולדות אדם''' - פירוש על [[הגדה של פסח]]
שורה 44:
** [http://www.hebrewbooks.org/14718 ובמהדורה חדשה יותר בת ימינו] {{PDF}} מ[[ה'תשל"ח]]
** [http://www.hebrewbooks.org/20835 חכמת אדם] {{PDF}} - כולל ספרו '''שערי צדק''' על [[מצוות התלויות בארץ|הלכות התלויות בארץ]] בזמן הזה
* קיצור ספרי חיי אדם (ייתכן שאלו מהדורה מוקדמת של ''[[קיצור שולחן ערוך]]'' של רבי [[שלמה גנצפריד]]):
** [http://www.hebrewbooks.org/34904 קיצור חיי אדם - חלק ראשון] {{PDF}}
** [http://www.hebrewbooks.org/34907 קיצור חיי אדם - חלק שני] {{PDF}}