מדע בדיוני – הבדלי גרסאות

יש הקוראים לו "מדע בדיוני קשה". תת־סוג זה מתאפיין ביצירת טכנולוגיה עתידנית המבוססת תחומי המדעיים מדויקים: ה[[פיזיקה]], ה[[אסטרופיזיקה]] וה[[כימיה]] ולעיתים אף [[הנדסה]]. למעשה, במרבית ספרות המדע הבדיוני, כולל התת־סוגות שיוצגו בהמשך, קיים הרובד של המדע הבדיוני הטכנולוגי. המדע הבדיוני הטכנולוגי ידגיש בסיפור את הציוד, הטכנולוגיה ואף יתן להם הסברים מקיפים לאופן פעולתם. במינוח זה השתמש לראשונה פ. סקיילר מילר ב־[[1957]], בסקירת ספרו של [[ג'ון קמבל]] "איים בחלל" ב[[מגזין]] "Astounding Science Fiction"{{הערה|1=[http://www.jessesword.com/sf/view/1674 SF citations]}}. חלק מהניבויים הבדיוניים התממשו בדיעבד. לדוגמה, [[ארתור סי. קלארק]] תיאר וחזה [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]] כבר ב־[[1945]] במאמרו "'Extraterrestial Relays"{{הערה|1=[http://gram.eng.uci.edu/~ayanoglu/aicc/Clarke.ppt ארתור סי. קלארק - הסנדק של לווייני התקשורת] {{PPT}}.{{קישור שבור|28.10.2019}}}}. סופרים מפורסמים מתת־סוג זה הם [[לארי ניבן]], [[ורנור וינג']] וכאמור ארתור סי. קלארק.