יהדות מערב אפריקה – הבדלי גרסאות

למרות חשיבותם ותרומתם של היהודים הפורטוגזים בראשית ימיה של [[האימפריה הפורטוגזית]], במסחר, בימאות וב[[קרטוגרפיה]] של אפריקה, הם עמדו בפני [[פרעות]], [[פוגרום|פוגרומים]] ודיכוי במהלך [[האינקוויזיציה הפורטוגזית]] כאשר הם כונו "מאראנוס" - "חזירים" ככינוי גנאי ליהודים מומרים או "ז'ודאוס סגרדוס" - יהודים בהחבא. הדבר הביא לאניסה להתנצרות. אל שהתנצרו נקראו "נובוס קריסטאוס" - נוצרים חדשים. רק בשנת [[1768]] הסירה פורטוגל את ההבדלה בין נוצרים "חדשים" ו"ישנים".
 
על אף מעמדם הנחות ומצבם כגולים ומגורשים, הורשו מספר קטן של אירופאים ויהודים לעסוק במסחר, בתנאי שלא התחרו ישירות עם מונופול המסחר של הכתר הפורטוגזי. כך נוצרו שני סוגי סוחרים באיים: הסוחרים שעבדו רשמית עבור השלטון, אשר כונו '''קפיאטוס''' (capitaos) שלא היו יהודים, והסוחרים הלא-תלויים שכונו '''לאנסאדוס[[לנסאדוס]]''' (lançados - מונח בפורטוגזית ל"מנודים") והיו יהודים או ממוצא יהודי ברובם המכריע.
 
מתחילת עד אמצע [[המאה ה-17]], הקימו הלאנסאדוס מרכזי סחר לכל אורך החוף ה[[גינאה ביסאו|גינאי]], דרך [[סנגל]], [[גמביה]] ועד לחופי [[גאנה]]. מבסיסם העיקרי אשר באיי כף ורדה הם שימשו כמתווכים בסחר עבדים ובמוצרים כגון עורות, [[שנהב]], [[זהב]], [[גומי]], שעווה ו[[קפה]] בין הסוחרים האפריקניים המקומיים שביבשת לבין הסוחרים הפורטוגזיים ה"רשמיים" שעסקו בסחר טרנס-אטלנטי. עם הזמן, למדו היהודים את השפות האפריקניות המקומיות, התבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית ויצרו תרבות [[קריאולים|קריאולית]] באיים ובחוף.
556

עריכות